גם כשהכל רע
מביטה על תמונתך ומחייכת
גם כשהכל קשה
נזכרת בחיוך ומחייכת
גם כשנראה שאין יותר תקווה
חושבת על פנייך ומחייכת
גם כשכבר זולגות הדמעות
חושבת על אותם זמנים מדהימים ומחייכת
זוכרת תמיד שכדי לשנוא באמת צריך לאהוב באמת
יודעת שאוהבת באמת ואפילו לא מצליחה לשנוא
מקווה שיהיה כבר טוב
ממציאה לכל שטות סימן שיוכיח שדבר לא יפריד בינינו
מתפללת שלא מאוחר מדי
שלא אפספס את הזמן, שאולי תבין
כמה אהבתי אותך
כשכבר לא אהיה כאן
אהיה רחוקה
ודבר לא יחזיר את הזמן לאחור
ואולי אז תאהב, תאהב באמת
אבל זה כבר לא ישנה
דבר לא ישנה יותר. |
