"אני רואה שוב בעיניך
שהיית שוב איתה אתמול
אני רואה איך בעיניך
אתה והיא עכשיו לבד, לבד"

אני רוצה להיות שם במקומה... להיות איתך בכל יום שוב ושוב
מחדש
ולא לחשוב עליך איתה.
אני רוצה להביט שוב בעיניך ולדעת ששנינו לבד לבד
ואיש לא נמצא בעולם חוץ ממך.

"אני רואה שוב את פניך
מביטות בה באותו מבט
אני רואה איך בידיך
בידיך הקרות כמעט"

כשידיך לא מחבקות אותי, אינן חמות יותר... כמעט קפואות הן
כשנוגעות בי. והכל קר כאן מסביב מפני שאינך אוחז בי בחום
ידיך.
ועכשיו אינך מביט בעיניי, אתה מביט בעיניה באותו מבט הערצה.

"אם היא אמרה שהיא
אוהבת רק אותך כל כך
אז לך איתה
לך לשם
אם היא אמרה שהיא
אוהבת רק אותך כל כך
אז לך איתה
לך לך איתה לשם"

כנראה שהיא אוהבת אותך יותר ממה שאני אהבתי, כנראה שהיא מעניקה
לך את אותו החום בחזרה, ואם היא אמרה לך שהיא אוהבת אותך כל כך
אז לך איתה... תהיה איתה.

"אני רואה שוב בעיניך
האתמול שלך רק היא איתך
אני רואה איך בידיה
את ראשך כל כך בחום ליטפה"

אני יודעת ששכחת... הדחקת ומחקת תקופה כל כך יפה... ועכשיו כל
שאתה זוכר הוא את האתמול שלך איתה... את כל הרגעים שלך איתה,
את הליטוף שלה ולא את ידי שמלטפת את שערך.

"אני רואה בזרועותיך
איך ראשה בזרועותיך נח
אני רואה שוב בעיניך
איך כולה, כולה שלך, כולה"

ועכשיו אני רואה אתכם יחד... אותך מחבק אותה, והיא מניחה עליך
את ראשה ועיניך מביטות רק בה. והיא כולה, כולה שלך.

למה אני לא מצליחה לשכוח אותך? למה אני לא מצליחה להתגבר
עליך?
אחרי הכל, כל יום אני לא איתך ואתה נמצא איתה, אוהב אותה. אך
אני לא יכולה לשכוח אותך.


"לך איתה", מילים - קובי רכט.