[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היה הייתה ילדה בשם עירק. עירק אהבה לשחק מלחמה עם חברותיה
ישראל ואמריקה. יום אחד אמריקה הייתה צריכה לעזוב לארצות הברית
ונשארו רק עירק וישראל. יום אחד הגיעה ישראל לביתה של עירק עם
חבילת קלפים חדשה לגמרי ועליה קשקושים צבעוניים. עירק הסתקרנה
למראה החבילה ושאלה עליה. ישראל התעקשה שלא לפתוח את החבילה
מכיוון שזו הפתעה. כך עבר כבר שבוע ועירק הייתה במתח אגרסיבי
ואילו ישראל הסתובבה עם ילדים מהשכונה (צרפת, לונדון וסיני).
עירק כבר לא יכלה לשמור את רגשותיה המאופקים והחלה לזרוק אבנים
על ביתה של ישראל. ישראל לא יצאה החוצה. במקומה יצאה אימה של
ישראל, סוריה. סוריה אסרה על עירק להתקרב לישראל ואף אמרה לה
שאף פעם לא חיבבה אותה. עירק הייתה מיוסרת, ללא שתי חברותיה
הטובות. היא ניסתה לשלוח מייל לאמריקה אך כנראה שהיא עדיין לא
התחברה לאינטרנט. עירק החלה לחלות. הרופאים אומרים שהסיבה היא
עצב. ושיש המתים מהמחלה שיש לה. לאחר שבועות רבים בהן עירק
שוכבת במיטה עם חום גבוה ונפיחות מתחת לעיניים הגיעה ישראל
לביקור. היא החזיקה חפיסה עטופה בעטיפת מתנה והגישה זאת לעירק.
כשעירק שאלה מה זה ישראל השיבה: "רק רציתי לעשות לך מתנת הפתעה
ליום הולדת. נמאס לי לשחק מלחמה, בואי נשחק טאקי".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מישהו יכול
להסביר לי למה
ה' ברא את
הכוכבים? ואולי
הם בכלל בראו
אותו?



מהרהרת בגלות


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/11/05 13:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נביאה נשר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה