מראות לאורך כל היקום משקפות קטעים קטעים מנשמתך, אלה קטעי נפש
יפים להפליא, אך רק אתה יודע על קיומם, ולכן, רק אתה רואה
אותם. מראות אלה מפוזרות על פני השטח בלי שום חישוב או
סימטריה, וללא כל משוואה, ולכל אחת מהן אופי שונה. יש כאלה
שיחזקו אותך עד שתרגיש כל כך מלא שמחה או ביטחון, או תקווה,
ואולי קוקטייל של כל אלה יחד. מראה כזאת בטח תזכיר לך את היופי
הסודי ביותר הנצור בך עמוק עמוק, היא תזכיר לך שהרווחת את לחם
נשמתך, ושיש פירות בשקך, ושאתה בכלל בכלל לא ריק, ושאתה כל כך
יפה. רגע אחר כך תגלה שלא אתה היחיד היפה. תסתכל! אנשים הולכים
לידך בדרך, וגם הם - כל כך יפים. מראות כאלה מזכירות לך לפעמים
סודות שאתה בעצמך שכחת איפה החבאת אותם, וזה באמת נורא משמח.
מראה מסוג שונה, למשל, היא כזאת שממלאת אותך במין סוג של חומר
כבד שגורם לך לשקוע. המראה הזאת גם כן מזכירה מה יש לך בפנים,
אך רק בכדי להדגיש את מה שאין לך בחוץ. מה שעדיין לא הצלחת
להוציא לפועל. אתה נזכר, בעודך מצטמק, שכל היופי הזה שבך טמון
באמת עמוק, ואתה מפחד. מתי תצליח להוציא אותו משם? הרי לא
חסרים אנשים שמתו כשסוד היופי שלהם נקבר עימם, ואף אחד לא ידע.
אתה רואה אנשים בטלוויזיה, וכל אחד מהם הוא מראה שממנה משתקפות
פניך המתעוותות, כשהם אומרים גם בלי מילים שהם לא מאושרים. זהו
רגע מלחיץ - אתה מחליט בנחרצות שאתה, אתה לא תרשה לעצמך לגמור
ככה. את חייך שלך אתה לא תבזבז בלראות "אהבה מעבר לפינה" כדי
להתעלם מאי הנוחות שמשתוללת בתוכך.
מראות מראות לאורך כל היקום. מעניין מהי ההשתקפות האמיתית שלי,
מעניין איך נראה הפרצוף שלי.