אני זוכרת אותך עם השיער הבלונדיני שלך והעיניים הכחולות, עור
שמנת ושיניים לבנות, כפות ידיים גדולות וכתפיים רחבות. זוכרת
שרדפתי אחריך חצי שנה וזנחתי אותך אחרי יומיים.
ועכשיו אתה שוב בחיי. פגישה מפתיעה ששינתה אותי לגמרי. כמה חבל
שאני עם מישהו והוא כל מה שחשבתי שרציתי. אבל אז אתה מופיע
והכל משתנה - אני לא יודעת מה אני רוצה, אבל מה שזה לא יהיה,
אתה חלק ממנו.
מה אני אעשה איתו? הבחור המדהים שלי שכאילו נפל אליי משמיים
ואומר את כל הדברים הנכונים בזמן הנכון. הוא מבין, הוא יודע,
הוא מקשיב, הוא אמיתי... והוא לא מה שאני רוצה.
אולי גם אתה זה לא מה שאני רוצה, אולי אני לא יודעת מה אני
רוצה. אבל אחרי כל השנים האלה שהופעת מדי פעם, אני עדיין חושבת
לפעמים שעשיתי טעות ענקית, שהיית שלי והכרחתי אותך ללכת.
אני חושבת שאני מבולבלת, שאני נטפלת לקטנות. מחפשת את הדברים
הגרועים בו ואת הטובים בך. וזה מצליח, כי עכשיו אני רוצה
אותך...