New Stage - Go To Main Page


המבט שלנו היה ממוקד, העיניים שלי בעיניים שלה, ושלה בשלי.
המבט שלה עמוק וחודר, כאילו שקראה את כל מחשבותי.
ככה מבט אל מבט, ישבנו ובהיינו בעיניים אחד של השניה.
רציתי לומר לה שאני מאוהב, אבל פחדתי, לא ידעתי איך.
רציתי לומר לה כמה שהיא יפה, אבל פחדתי והיא בטח כבר ידעה.
רציתי לנשק אותה, השפתיים שלה, אדומות אפילו בחושך, קטנות
ומתוקות.
היא אמרה שאין דרך לצאת מזה, שאנחנו תקועים ככה, רק משהו אחד
יפתור את הבעיה.
התקרבתי ונישקתי אותה.
אחרי שהיא הלכה נשאר רק הריח שלה, עוד יכולתי לראות אותה
כשעצמתי עיניים, ראיתי את עיניה ושפתיה, ראיתי את שערה וידיה.
נראה לי שראיתי מלאך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/9/01 21:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית-יהודה פרץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה