כשהגיש את המחברת
ולקח את התעודה
הוא עדיין לא ידע
אז הסתובב להלך
ופתאום התחייך
ולא ידע למה איך
אז רק התהלך
ואז עלה באולם
ומשך את כולם
ופנה לכיתה
ואז התוודא
הוא הרים את הידים
אבל לא לשמיים
אבל רק כי ידע
שרוחו רעדה
ושזרם אוויר
שאפו העביר
יצא מתוכו
ושחרר את רוחו
הוא קלט שהזמן
היה כל המבחן
ועוד מבחן עבר
ועוד זמן עבר | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.