שני פרפרים שסעו שגיא במרום,
איש לא ידע קול ושאון
הרוח נשאה אותם הרחק למקום
מעץ הקינה לארז הלבנון.
שני פרפרים טעמו מגד העצימו
וחיש עטו לבן של קטיפה.
כך רוב זמנם בתום העבירו,
שקדו בכנפיים מדדו הגלימה.
עם נשף בקעו הפרפרים בעלטה
תירוש תימורי, טעם של חג.
השתוקק כל אחד בלבו אל הדרך
בין שמיים לארץ היה.
אוי פרפרים מי נתן את הטון,
וכי שכח השמח כי יש גם יגון?
למה עזבתם את הגולם פרפרים,
מי הלבישכם בגדים אדומים?
אביב יתרפק את הדלת וכך הגשמים.
אתם לנו צלקת.
פרפר,
פרפר.
שני פרפרים ישסעו שגיא במרום
איש לא יידע קול ושאון.
הרוח תישא אותם הרחק למקום
מעץ הקינה לארז הלבנון.
אסון המסוקים
4 לפברואר 1997 |
