"נוח לי" - אמרת ונרדמת.
חייכתי לעצמי (בפנים) והסתכלתי על קו האור שהחלון חצה על הגב
שלך החשוף, עד לזיפים שלי בני יומם.
הוא עשה זאת, באלכסון.
ופתאום, הכל באלכסונים רכים, מלטפים אותי ואותך בחדר השינה.
הנשימות שלך. יכולתי לראות את ההבל המתוק
נישא מעלינו באלכסון
ועל המיטה המרובעת - כל-כך הרבה מקום, אבל שנינו כמו מלבן אחד
מתחכם לה בחיוך
ומקניט אותה, באלכסון
הזזתי את הראש בעדינות, מטה אותו שמאלה
ומזהה מעבר ליד שלך המקיפה אותי
את קימור גבך עד לישבנך
כל כך עגול בקצוות
אבל ניסיתי למצוא בו את האלכסון וניסתי להבין
מתי הצלחת לעקם לי ככה את סדר היום והליל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.