שהייתי קטנה
כל שבת נסענו
לבית לחם
היה חמש דקות
מהבית בגילה
ולאבי היה חבר
שהיה לו מפעל
למגבות.
גם היה חבר קצב
ששנים אחר כך
שמעתי שהיו קונים
אצלו כל אנשי
שלום עכשיו
ואהבו אותי
כולם
והיה כיף
והיה טעים
והיה מעניין
ונחמד ונעים
ואפילו
לדקה
לא ידעתי
שכל זה
הסבבה של
הקולוניאליזים.
25.8.05
גילה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.