ליהלי יש חבר בצבא. אלוני שלה. הוא חוזר בכל שבת שניה, ולכן
מרשים לה להפסיד חזרות באותם ימים. טוב, כי היא הפייבוריטית.
לי אף פעם לא הרשו להפסיד חזרות...
יהלי לומדת קולנוע. היא כתבה וביימה סרט גמר משלה, שאפילו שודר
מספר פעמים בטלוויזיה. הייתי בהקרנת הבכורה. גם אלוני היה שם.
גם הבמאית שלי. כולם. כולם אוהבים את יהלי.
אתמול בחזרה, הצצתי ליהלי בהודעות בנייד. "אני אוהבת אותך,
מאמא" - אמא שלי ואני בריב עכשיו, לא מדברות. בעצם, מתי אנחנו
כן? אבל אמא של יהלי זאת אמא של יהלי.
יהלי בלונדינית. ליהלי יש עיניים כחולות. היא בדיוק בגובה
הממוצע, במשקל הממוצע... ויש לה חבר בצבא. אלוני שלה. הוא חוזר
בכל שבת שניה, לכן מרשים לה להפסיד חזרות באותם ימים.
לפעמים, כשאני חושבת על זה בשקט בלילה, אני שונאת את יהלי.
שונאת עד מוות. בכל לילה אני נחושה בדעתי, ומחליטה שהחל ממחר
לא אדבר איתה יותר לעולם. אך תמיד ביום למחרת, כשאני רואה אותה
- שוב אינני מצליחה שלא להישבות בקסמיה.
מה לעשות,
כולם אוהבים את יהלי.