כיוונתי את החום למאה שמונים מעלות וקראתי לאריאלה. בבקרים
אנחנו יושבים יחד מול דלת הזכוכית של התנור ומחכים לראות את
הפלא. לפני שנה, כשרק הכרנו, היא לא האמינה לכוחות שלי, איך זה
שבעזרת עוגת בראוניס אני כובש אנשים. אבל ככה זה היה, יכולתי
להשיג כל מה שאני רוצה. בחורות באוניברסיטה, העלאות שכר, ביטול
דוחות חניה, רק תגידו מה - והוא שלי, והכל עם חתיכת בראוניס
מסכנה.
נתקלתי במתכון במקרה, כשחיכיתי בתור אצל רופא השיניים. הוא
המתין לי עזוב על פתק מקומט בין המגזינים. זה היה כמו קסם,
מתכון נדיר. החלטתי לא לקחת סיכונים מיותרים ומיד עטפתי אותו
בניילון אוטם ושמתי בתוך נרתיק עור. זה המינימום שיכולתי לעשות
עם הלחות הנוראית של תל אביב. בסוף גם עברתי דירה, התרחקתי
מהים, לקחתי את הדברים שלי ועליתי להרים. גם ככה ירושלמיות
תמיד עשו לי את זה.
קדושת העיר לא בלבלה אותי וכבר הכרתי את הסכנות שבמתכון. ידעתי
איך מנת בראוניס אחת שלו יכולה למכר, איך אנשים הופכים לזומבי,
לשפוטים שלי, רוצים עוד, מתקשרים אליי בשלוש בבוקר כשאני ישן,
מתחננים למגש אחד נוסף. אז הקפדתי להכין מנות קטנות, ממש חצאי
מנות. אחר כך רק פרוסות דקות, רק בשביל לטעום. בהילל פגשתי את
אריאלה באיזה ערב אחד, והיא לא האמינה לסיפור שלי. "אני
בטוחה,'' סיננה בבוז, ''שאם היית מתאמץ טיפה יותר, היית יכול
למצוא משפט פתיחה טוב יותר.'' נתתי לה חצי עוגה.
עכשיו אנחנו גרים יחד. פגשנו את ההורים והכל, ביקרנו באיקאה.
רק שבחודשיים האחרונים שמתי לב למשהו שונה אצלה. היא לא שורדת
יום בלי שלוש מנות בראוניס, בסופי שבוע אפילו ארבע או חמש. אני
מעולה בהדחקה, אבל לא יכולתי שלא להודות, משהו הרסני מכרסם בה.
האובססיה של אריאלה פוגעת בה, פוגעת בשנינו. ''תכין לי עוד,''
היא מעירה אותי באמצע הלילה, ''אני רוצה עוד!'' אתמול החלטתי
שאני מפסיק עם זה.
בשבת בבוקר קמתי לפניה. הוצאתי את נרתיק העור ושלפתי מתוכו את
המתכון. אחרי שהפרדתי את החלמון פתחתי את הניילון האוטם
ובאצבעות רועדות החזקתי את המתכון חשוף באוויר - הנייר התרכך
עם השנים אך לא איבד מעוצמתו. נשמתי עמוק. ידעתי שאני חייב את
זה לאריאלה, בשביל להציל אותה. נשמתי עוד פעם אחת, וקרעתי את
הנייר לעשרות חתיכות זעירות. שיירי הסוד האבוד התפזרו לתוך
העיסה המתגבשת, ובעודי לש את הבצק נעלמו באיטיות חתיכה אחרי
חתיכה. זהו, המגש מוכן. כיוונתי את החום למאה שמונים מעלות
וקראתי לאריאלה. היא לא יכולה לפתוח את הבוקר בלי חתיכת
בראוניס מסכנה.