|
עוד דמעה זולגת מעינה
כך היא שוב בוכה לבד במיטה
החברים לא יודעים כשזה קורה
רק ההורים רוצים לשלוח אותה לרופא
וכמו תמיד אין למי לבכות
והם חושבים שלה כלל אין בעיות
אבל היום שחור
והיא בוכה לבד הלילה
כך עוד בוקר מתעוררת לסיוט
ועד הערב
היא שוב רוצה למות
ובשמיים עוד ענן עובר
אך בעיניים רואים שמשהו חסר
וכמו תמיד אין למי לבכות
והם חושבים שלה כלל אין בעיות
אבל היום שחור
והיא בוכה לבד הלילה
ולא היא לא שומעת
איך צועקים אחרים
והיא לא לא יודעת
איך כולם אותה אוהבים
והיא חושבת שעולמה הוא כבר חרב
והיא עומדת לשים סוף לכל הכאב
וכעת בעיניים יבשות
היא מתאמצת
אך הדמעות כבר לא יוצאות
ומשום כך היא לוקחת ת'סכין
והיא חותכת כי היא מתה בפנים
וכמו תמיד אין למי לבכות
והם חושבים שלה כלל אין בעיות
אבל אתמול שחור
וגם אותה, העולם ישכח לזכור. |
|
|
אין, לא יעזור.
יש יותר מדי
דמויות, רצף
האירועים קופצני
מדי, אין מספיק
רגשות, זה ארוך
מדי - לקח לי
איזה שנה לקרוא.
ואיפה הסימני
פיסוק????
אם התנ"ך היה
נכתב בסטייג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.