|
כשנכנסתי לראשונה ראיתי בית
כי אני רואה תכלית וגם מקור
וכל מי שנכנס איתי לשם
שב ונאלץ לזכור
המקום נראה כמו שסופה עברה בו
ולא אנשים
כי על השביל שבו הולכים
היו מראות קשים
כשמשפחה עוזבת בית
הטבע מנחש
והעולם כיש מאין מתחיל להתרחש
צמח מטפס על קיר לנוכח מראיתם
של חיות אחרות שמצאו שבית זה ביתם
בית כבר לא בית
הוא נותר חורבת כאב
אך אין מקום אחר ששייך כולו ללב |
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.