|
לשבת ולכתוב ולחשוב ולעזוב
ולעזוב למקום קצת יותר מתאים
שם לא צריך למות כדי לזכות בקצת עיניים
מרחמות עליי מלמטה
לא יודעות שהן יותר גרוע
ואז...
להתעורר ולחזור לעולם של אחרים
ולבהות בשנאה באנשים מאושרים
ולקוות שבשלב מסויים אני אמות
ואז אנוח בשקט
לגלות את החיים
לקבל את כל המגרעות
לרצות לראות יותר
או לדעת עוד פחות
לחשוב על הסוף
ולקחת סכין
ואז
להתעורר ולחזור לעולם של אחרים
ולבהות בשנאה באנשים מאושרים
ולקוות שבשלב מסויים אני אמות
ואז אנוח בשקט
יושבת וכותבת וחושבת לעזוב
לעזוב למקום קצת יותר מתאים
בלי לדעת
שיש אותך כאן בשבילי
קרוב מכדי שאאמין |
|
|
זה שגם מסע של
אלף מילין מתחיל
בצעד אחד כבר
כולם יודעים,
השאלה מתי
לעזאזל הוא
נגמר?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.