|
כשהייתי עולל קטן יונק שדיים
אבא הרכיב אותי על אופניים
הראה לי שדות וקריות
הטמיע בי נופי ילדות.
גדלתי יושב כבר מאחור
אבא למרחק הדליק האור
הראה לי נופים רחוקים
החדיר בי יצר לימודים.
בגרתי בכידון אוחז לבד
אבא זקן כבר לא נהג
הראה לי דרכי הגות
השלים בי נופי חדות
ועכשו נפשי כרעיים
אבא כבר שוכן שמיים
מאופני מלאך מראה
אך הנוף כל כך קשה.
במלאת 3 חדשים למותו. |
|
|
אל, אבל אל,
תקרא לי
סנובית.
כי אני לא
מתנשאת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.