|
איזו שממה
ה' שישמור
אני לא מאמינה
זו לא אמונה
זה כמו מרחק שנות אור.
שיקום ויקח אותי
כבר גבר שיכור
מתנדנד
ואדום חוטם בקור
שמועד לפעמים
לפני שמחליט אם מתאים
או מוטב לו אותנו למכור.
כזה מן בחור
שבלהט תווה חלומות
וחי לו רווי תאווה
עד ימות.
וירצה לצידי סתם
לשבת לבהות
או לתהות
על חיים ששווה אותם לחיות
על חושים מסובכים
כמו קורי עכבישים
שאמן לא היו מביישים.
אבל באמת איזו שממה
אתה שומע?
אני עייפה וחסרת נשימה
תל אביב לא עוזרת לי
היא חסרת נשמה
מכורת הנאה
כבחורה נאמנה
לנעוריה מקנאה
רגשות מפריעים לה
לשטחיותה הסתומה.
העצבות משתקת
השממה אדמה יבשה מבתקת
קצת מים זורמים ושקט
נפשי שותתת חול.
רוצה שמישהו יקח אותי
ויחליט בדמותי
ימשוך בחוטי נשמתי הדקיקה
ואמחול לו על כך בשתיקה.
לא מילים רצוני
קצת חיבוק
ושירה
ומבט מחוק
חסר שיפוט
מבחירה.
רק פשוט רצוני
אהבה
רוח שטות
וחסד.
ינואר 2005 |
|
ביקשתי משלי
לקשור לי את
השרוכים בנעליים
בזמן שהיא מוצצת
אבל היה לה קשה
לעשות שני דברים
ביחד.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.