ההתנתקות
קרע נורא בעם
ודמעה קטנה
שפשוט הכל נכתב
בלי משים
מתוך הלב
מתוך כל הכאב

גוף האדם בנוי כמו מחסן
מחסן גדול מלא בשקים
בכל שק שוכנת תכונה
או שגר שם איזשהו רגש
יש שקים גדולים
ויש קטנים
יש קלים
ויש כבדים
- כמו כל דבר בחיים
ישבתי וחשבתי
אצלי,
מה כבד ומה קל?
מה גדול מה קטן?
ובכלל...
הרגשתי קצת מתחת ללב
שק מאוד גדול מאוד רעב
שק השנאה
שק העצבים
זה מדהים, המהירות שבה הוא מתמלא
ועוד יותר איך ששום דבר ממנו לא יוצא
אולי מדי פעם הוא מתרוקן
כשכבר אי אפשר
ואז אבוי, זה כל כך רע ומר
השק מתרוקן במלוא העוצמה
על אמא, אח או חברה טובה.
מעל השק, בדיוק היכן שהלב נמצא,
ישנו שק מיוחד
שק האהבה
הוא קטן ומצטנע
כאילו לא קיים
ואיש כמעט אינו יודע
כמה הוא מושלם.
לא כולם יודעים
שהוא יכול להכיל אינסוף אהבה,
לא כולם יודעים
שאם משהו נכנס אליו
כבר אין לו דרך חזרה
ולטובה.
שק האהבה אמנם יכול להיות מאוד גדול
אבל זה לא מכביד עלינו,
להפך,
בשביל האדם - זה הכל.
ויש עוד שק
ממש מקביל לאהבה
קוראים לו שק האמונה,
והוא מכיל בתוכו הרבה הרבה דברים קטנים
אמונה באדם, בעצמך, באלוקים.
כן, אני יודעת,
זה מצרך נדיר.
קשה למלא את שק האמונה,
צריך בשביל זה המון רצון,
המון דבקות, המון אהבה.
וישנו שק אחד שלא נשכח לציין,
הוא לא גדול ולא קטן,
אבל הוא מאוד מעצבן -
שק הפחדים,
שק חוסר התקווה,
שק ההתייאשות,
שק האטימות.

ולפעמים ברגעים קשים
כל השקים מתפוצצים ומתערבבים.
השנאה והפחד מכריזים מלחמה,
בעוד שהאהבה והאמונה מנסות לא להיכנע.
וכאן נכנסים לסיפור
היצר הטוב והיצר הרע,
ואפשר לנחש מי שייך למה.
האדם, ברגעים קשים,
נקרע בתוכו
מכל הכיוונים.
צריך המון אמונה והמון אהבה
כדי לגבור על הכוח הרב של היצר הרע.
זה קשה, מאוד קשה,
אבל זה אפשרי.
האדם צריך להאמין בעצמו
להאמין בכוח שבו
להאמין בדרך שלו
להאמין במה שהוא
ואז עם כל האמונה
האהבה נכנסת גם לתמונה
כי עם המון אהבה
כל אחד יכול לנצח
אפילו בדברים הכי קשים
אפילו ברגעים הכי נוראים
ברגעים שכל מה שהאדם רוצה
הוא לצלול לתחתית, לברוח
ולא להתמודד עם כל זה...
ברגעים כאלה
רק שני דברים צריכים -
אהבה ואמונה,
כי רק בעזרתם אנו מנצחים!