New Stage - Go To Main Page

ניסן הלל
/
יצרים

האורות נראו למרחוק, זיהיתי את הרכב, היא מגיעה בעוד רגע.
היא החנתה בחניה של הבית והוא החנה בחוץ, לא זיהיתי אותו. הם
נכנסו אל הבית שלה, בית פינתי יפה, קוטג' בעל שלוש קומות עם
גינה עשירה בצמחייה ואדמה לחה בדיוק כמו שאני אוהב, אני לא
חושב שהם בכלל הבחינו בי. הם נכנסו לחדר שכל כך הכרתי והדליקו
את האור העמום.
התיישבתי על האוטו שלה והבטתי אל תוך החדר. זווית הראיה הייתה
מצויינת ויכולתי לראות אפילו את החיוך שלה, החיוך המוכר הזה
שכל כך הרבה פעמים זכיתי לראות. הרגשתי קצת סוטה, סוג של
מציצן, אבל זה היה משהו אחר.
הם ישבו ודיברו, היא יצאה וחזרה אחרי דקה עם שתי כוסות קפה. הם
ישבו קרוב והוא התחיל לגעת לה בשיער. הקפה עוד לא הספיק להתקרר
והיא הייתה כבר עירומה. ידיו החלו ללטף את גופה העדין, יכולתי
לשמוע את גניחותיה. תווי פניה התכווצו וזרחו כאחד כשהוא חדר
לתוכה, גופה התעוות והיא הייתה בתוך מערבולת חושים מטורפת.
ייתכן ושתתה לפני כן. קינאתי.
אני חושב שהיא גמרה לפחות פעמיים טרם הוא חדל. היא חיבקה אותו
חזק, נשקה לפניו והדליקה לו סיגריה. משסיים החל ללבוש את בגדיו
אך התשוקה הפשיטה אותו חזרה אל תוך מיטתה למקצה אהבה נוסף.
רעש דלת הכניסה העיר אותי, לא היה זמן ומצאתי את עצמי מתחבא
מתחת לרכב. היא נשקה לו לשלום והוא נסע, הם לא ראו אותי, צריך
להיזהר יותר.
נשארתי מתחת לרכב והיא נכנסה הביתה, רק אז שמתי לב שאני לא לבד
מתחת לרכב, גם החתול של משפחת בראון השכנה היה שם. "בן זונה
מציצן, עוף מפה!"
חתיכת חרא. אני אף פעם לא מציץ לבעלים שלו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/11/05 11:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניסן הלל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה