[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נמרוד ניסקר
/
התעוררות

(אני ממליץ לקרוא את המבוא לדף יוצר ואת ההערה בסוף "התחפושת",
לאחר או לפני הקריאה).

עד שיום אחד הוא התעורר. פקח את עיניו, מתח את שרירי גופו ותהה
על הבהירות אשר אפיינה את היקיצה המוזרה. שטף את זנבו הירקרק
ויצא ממערתו. הוא הביט בשאר המיבמוז בעודם ממלאים בורות מים,
מרוקנים בורות צואה ושתן ומסדרים מחדש את מעטפות האבנים אשר
הקיפו את מערותיהם לצורכי הגנה. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא
ממש בחן את הדברים. שיגרה זו הייתה נהירה לו ולשאר המיבמוז
מימי קדם, והנחלתה המונוטונית והממושכת כבר קיבעה אותה
כאינסטינקט של ממש. אך לראשונה הוא הביט על ההכנות הללו מבחוץ,
כצופה, והוא חש כמי שרואה את הדברים לראשונה. המחשבה הזו לא
נתנה לו מנוח. ההתעוררות המשונה הומרה לבעתה. "כיצד ייתכן
שבמשך כל חיי אני פועל בדרך מסוימת, מערכת של שיגרה והרגלים,
כשלמעשה זה מרגיש כמו הפעם הראשונה שאני ממש חושב על המעשה
עצמו ועל רצוני לעשותו?" תבע מוחו הקודח.

בפעם הראשונה בחייו הוא הרגיש כלוא. כמי שכל חייו חיי במסווה
מזויף של רצון חופשי. הוא לא הבין מה השתנה אצלו בקיצוניות לא
טיפוסית שכזו. בעודו עומד על קצה הרמה, מביט בעמק המיבמוז
המתפרש על קוטר של כחמשת אלפים מסכים סטנדרטים, מלא עד אפס
מקום בצמחי הראשטון הכחולבנים, הרגיש שזו הפעם הראשונה שהוא
רואה את ביתו, המקום בו נולד ושימש אותו כנחלה וכמחסה מעוולות
הטבע. הביט בזרות בצורות ובחומרים שסביבו. "הייתכן שבית המחסה
הוא למעשה בית הכלא?" הרהר בחשש. "כיצד ייתכן שאנו משועבדים כל
כך להרגלים שלנו, לתוכנית המוצפנת בנו, להוראות ההפעלה
המעגליות?" לא הספיק להשיב לעצמו כשאחיו נחת ליד מקום מושבו.
"מדוע אתה יושב כאן?" שאל האח, "כבר הספקת לנקות את המערה שלך?
לאגור מים ומזון ולדאוג שהמנהרה תהיה מוגנת מזאבים על ידי
אבנים?". "לא" ענה בריחוק. "קדימה אחי היקר, רוץ לעיסוקיך - יש
סכנות בחוץ, וידיים בטלות הן מגרש המשחקים של השדים השחורים!".
"טוב, בעוד רגעים קצרים" הפטיר בקוצר רוח. "סופסוף השתחררתי
מהעבדות, הקצתי מהשגרה הכולאת הזו, והעזתי להציץ בתוכניות
ההפעלה שלי, ועתה הם מנסים לשאוב אותי בחזרה. מעתה והלך, כל
פעולה תבוצע אחרי חשיבה הגיונית וחקירה יסודית של העובדות" אמר
בקול שקט אחרי שהלה עזב. "אקום על יוצרי ואעבור ממחזוריות
מונוטונית לחופש ויצירה!" סינן בלהט.  

כל אותו יום, ליווה את המיבמוז במבטיו, עוקב אחרי כל צעד ושעל
ואף ייחס תשומת לב מרובה למחוות אישיות, הרגלים ועוד פעילויות.
הוא נחרד לגלות שכל חברי השבט ניחנו באותם מנגנוני התנהגות
ותגובה. מלבד להבדלים מסוימים בין המיבמוז, כולם פעלו על פי
אותם עקרונות של הישרדות. "אנחנו רובוטים!" קלט בתדהמה.
"אימצנו מגוון עצום של התנהגויות אשר תכליתן העיקרית היא
שימורנו, הבאת צאצאים ושימור הצאצאים, כלומר - המשכיות. הייתכן
שתכלית קיומנו היא המשכיות? מה הטעם בקיום שנועד כדי להתקיים?
המעגליות חייבת להיפסק! אם נתגבר על התכנות שלנו, נצליח ליצור,
להבין טוב יותר ולהתפתח.
הגיע הזמן שאעבור את צרכי ההישרדות - לא עוד אהיה קורבן של
דפוסי התנהגות בלתי רצוניים. הגיע הזמן לחשוב עבור עצמי!" סיכם
בנחישות.

כשהלילה ירד, וכולם נכנסו עמוק לתוך מערותיהם המוגנות, המשיך
להביט סביבו כתינוק המנסה לקלוט את שלל הגירויים האינסופי
המוצג בפניו לראשונה. ההתעוררות הפיזית פינתה מקומה לתחושת
תשישות כבדה מנשוא. הוא פנה לעבר המערה שלו, נכנס לכוך העגול
והפרוץ, ובאיטיות לא אופיינית, נפרד ממודעותו. נדמה היה לו
ששמע רעשים קלים, אך שקע בשנתו ולא הבחין אם מקורם בעולם החלום
או במציאות. ברגע שהזאב הראשון החל לנגוס בבשרו, מיד אחרי ההלם
הראשוני, הוא ידע שבחר בבחירה הנכונה.



לכל אלה שננשכים על ידי הזאבים בדרך אל החופש.
(הווה [2007] אומר, אל האמת).







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם יש למישהו
סלוגנים טובים,
שיתקשר אליי,
אני יעשה לו רק
טוב.

באמת!


ההוא ממקודם סתם
דפוק. אבל הוא
בקאמבק היסטורי!


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/11/05 8:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נמרוד ניסקר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה