[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יעל ברדה
/
שיר לדליה רביקוביץ

לא הייתי בובה ממוכנת
ולא הייתי גרה בעיר תל אביב

ובטח שלא
הייתי נותנת
ליונה וולך
לקבוע לי את החיים
לפלות לי כינים
מתוך השירים

לא הייתי הופכת
את האהבה
לשדה מוקשים
ואת השירה
למדינה של מטורפים

שהציבור מגיע
אליה כמו אל מוזיאון
שפתוח חינם
רק ביום ראשון

ולא הייתי מלאימה את
הכריכה הקשה
בצבע אדום

ולא הייתי הופכת
את השכול
לסימני פיסוק כתומים של מע''צ
על כבישי המילים בכל מקום

ועם כל זה
עכשיו שהמוות
ינופף אותך כמו דגל
ולשירים שלך יהיה את אותו
הד ממלכתי
ברמקולים
בקול של חיילת
דרמטי עם נופת צופים

כשראיתי במבזק
כשאת מתה
בדירה שלך בתל אביב
הפך ליבי לכמה רגעים
למחנה פליטים.

21.8.05
עין כרם







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איך שלי יודעת
שהחבר שלה
אוטוטו גומר?

עומד לה על קצה
הלשון


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/9/05 11:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל ברדה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה