אז קשרתי לצווארך רימונים אדומים.
גרעינים, גרעינים ורדרדים הפכו שיכמותייך מרבד,
כמו גלימת מלכים שהונחה בחופזה.
תאנים תפוחות, מלאות בעסיס, רמסתי,
לטוח פנייך בריבת כיבושין.
וברוח גאה ניצבת אז מולי,
לשיערך אשכולות ענבים, ירקרקים ואדומים,
שחורים הזיתים תחת עינייך, שולחים לשונות,
לשונות ארוכות של תחמיץ אל לחיים.
ובכתר לימון, עשוי מפלחים,
לעת ערב עשיתי אותך מלכתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.