[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לאורך הדרך נטמנו גופות
ועל אף שבכינו ידענו,
אנו,
לא נצא חיים מהסיפור הזה
ומרצפות החימר רק ירככו את הפגע.
ובמקום שברכנו נפלנו שדודים
ועורקים, עמוסי לבה הפכו את הכפר הקטן שלנו
לעיר להבות בעלת היסטוריה (מזויפת הם כתבו בעיתונים).
ונלקחנו מכאן
כפי שנלקחנו לכאן ובכינו, והדמעות
לא נגעו, לא הרטיבו... ולאורך הדרך נטמנו,
אנחנו
ומוזר לציין אך כבר אז, אך כבר אז ידענו
ובמקום שברכנו, נפלנו,
שדודים נפלנו, ללא מחילה
(מוזר? האם את מסכימה? )
ומה?
כה קשה היה, כה נמנע מכוחך הסופי בהחלט
לבקש מחילה? כך שנוכל לאסוף את הדם הזה
בפלסטיקים קטנים ושטופים של קוטג'
ואולי אולי לשמור קצת מעט למחר?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צואה במוזיאון
זה לא אמנות.
ואין כאן מקום
לדיון.
צואה במוזיאון
זו פלצנות
לשמה.
או ליתר דיוק,
חירבון.

הדחליל בעליל


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/9/05 5:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ש. יונתן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה