מנורה עשויה עץ היתה על אדן החלון וכולה מעשה תחרה-קוים ישרים
ומפותלים, כשביניהם צורות לאין ספור. הזקן ליטף אותה בעיניו
והעביר אצבע רוטטת על חמוקיה.
הוא זכר את העץ, שממנו עשה את המנורה. זה היה עץ שלם ומלא,
שגוונו כענבר והוא מפיץ ניצוצות של אור סביבו. הוא ליטף את
חלקת העץ, נשם את ריחו והתחיל לעבדו. הוא ניסר ומדד, התאים
וצרף ולא נלאה לעשות כך, גם אחרי שהמנורה ניצבה לפניו.
במשך השנים הצבע דהה והאור הועם, הגו התכופף וכל אחד מחמשת
הקנים נטה לכוון אחר. הזקן צבע והבריק, הדביק ותמך והנה היא
לפניו יפה וזוהרת כמו בהתחלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.