כבר קרוב לשעה מחכה יוני לקבלת הנוסעים מטיסה NY751 בשדה
התעופה בן גוריון.
בזמן הזה הספיק כבר לטחון שני סנדוויצים מהמזנון, מה שדי רוקן
את ארנקו, ואפילו הספיק לעשות עיניים לבחורה שעמדה מולו עם
עיניים ירוקות אך זו לא החזירה לו מבטים. יוני תירץ זאת בגלל
שהוא אוכל יותר מדי וצריך לעשות דיאטה...
יוני אמר לעצמו "היא לא יודעת מה היא מפסידה... יש לי מוח וגם
הרבה כסף. אני בטוח שהיא הייתה רוצה להיות איתי אם הייתה יודעת
מה אני שווה".
יוני הקים לבדו חברת סטארט-אפ בתחום ההיי-טק אף על פי שהענף
נמצא במגמת ירידה, וידע כי בידו מוצר נכסף שיכול להדליק את
עיני המשקיעים הזרים.
יוני כבר תיאר לעצמו איך הוא מציג למשקיעים את המוצר ועיניהם
נהפכות כמו בסרטים המצוירים לסימני דולרים והם מתחילים להתווכח
מי יקפוץ ראשון על המוצר שיוני במו ידיו פיתח.
יוני התיישב על הספסל והדליק לו סיגריה. הוא חיכה למשקיע הקרוי
ג'וני, נציג חברת מחשבים מפורסמת בארה"ב. יוני היה נלהב מאוד
והיה בטוח כי יצליח לשכנע אותו כי המוצר הוא המילה האחרונה
בענף המחשבים האישיים.
כמו כן, מנהל החברה ביקש מיוני שיעשה לו היכרות עם ישראל כי
החברה אינה בטוחה אם הם מעוניינים להשקיע בחברה ישראלית וכי על
פי התרשמותו של ג'וני מישראל בנוסף על התרשמותו מהמוצר יוחלט
אם להשקיע או לא.
משער קבלת הנוסעים החלו לצאת אט אט אנשים, יוני קם מהר. סידר
את חולצתו, הכניס טוב טוב את הבטן, הידק את עניבתו וזרק את
הסיגריה לפח.
בינתיים ראה משפחה ישראלית חוזרת מחופשה וזוג נאהבים שחזר
כנראה מירח דבש. כמה יוני קינא בהם. הוא ללא ספק היה מתחלף עם
הבחור, כמה היה רוצה להביט באהובתו בעיניים מלאות אהבה
והערכה.
מאחורי הזוג הלך לו גבר שללא ספק זו הפעם הראשונה שלו בארץ.
יוני שם לב לצורה החיצונית המהודרת שלו: חליפה נקייה ומחויטת,
חפתים נוצצים מזהב. הופעה זו שידרה רצינות וניקרה עיניים. יוני
הביט בו ומחשבות חמדניות התרוצצו בראשו. הוא כבר ראה עצמו גולש
במגלשה לתוך בריכה מלאה בכסף...
יוני החל לנופף לו ולצעוק בשמו. תחילה ג'וני לא הבין מיהו האיש
התמהוני שצועק בשמו, הוא ראה התנהגות זו כפרימיטיבית ולא
מקצועית בכלל.
ג'וני התקרב ליוני, וזה לחץ את ידו בחוזקה ובירך אותו על בואו
לישראל והבטיח שיעשה לו סיור מודרך ושלא ידאג כי הוא בידיים
טובות. ג'וני בירך את יוני וחייך חיוך מנומס. בראשו של ג'וני
שאל את עצמו "איך תמיד החברה מנצלת אותי למשימות כאלה. במה
חטאתי?" אך לבסוף ניחם עצמו כי זאת פעם ראשונה בישראל וכי שמע
עליה דברים טובים. לבסוף החליט כי עליו ליהנות מהמשימה שהוטלה
עליו.
בדרך למכונית התלוצץ יוני עם ג'וני כי שניהם קרויים על שם
יונתן ויוני מצא לנכון להתחנף אליו ואמר לו שכנראה זה סימן
משמיים.
יוני פתח לג'וני את דלת המכונית והם החלו בנסיעה לעבר ביתו של
יוני הנמצא באזור.
בדרך משדה התעופה הדריך יוני את ג'וני על הנראה בדרך והסביר לו
כי ישראל היא ארץ מפותחת ומתקדמת וכי היא נמצאת במקום מכובד
בפיתוח מערכות צבאיות ואזרחיות, וכן בתחום ההיי-טק.
ג'וני, שזו לו פעם ראשונה בארץ, התרשם מאוד ממה שראה ומלהט
דבריו של יוני שללא ספק אוהב את ארצו וכבר חיכה לבחון את המוצר
שבידו.
יוני הגיע לביתו והזמין את ג'וני לארוחת מלכים שהכינה אימו.
במהלך הארוחה יוני נחשף לאורח נימוסיו של האורח, מה שלא היה
רגיל לראות הרבה בארץ, ודי התלהב מכך.
ג'וני הודה לו על הארוחה ואף אמר כי נחשף למטעמים נהדרים שלא
הכיר וכי ישמח שוב לאכול אצל אימו אלא אם כן יש לה התנגדות...
אימא של יוני צחקה ואמרה שהוא מוזמן תמיד. יוני חייך לעצמו
ואמר בלבו "ידעתי שאחרי ארוחה של אימא שלי הוא יהיה בכיס
שלי!"
יוני היה נמרץ וחריף מתמיד והזמין לחדרו את ג'וני להראות לו את
המוצר. יוני פתח את המחשב והחל להפעיל את התוכנה שפיתח לבדו.
יוני החל בנאום חוצה לבבות על הקלות והפשטות בתוכנה, על
מטרותיה ועל קהל המשתמשים בה והבטיח כי היא תהיה חידוש מרענן
בכל בית בארה"ב ובכל בית בעולם.
ג'וני קרב למחשב והחל לבחון את התוכנה. בראשו חשב כי התוכנה
היא ללא ספק מרשימה. כמו כן התרשם מצורת הפעלתה הנוחה והקלה.
יוני השאיר את ג'וני לבדו עם המחשב כדי שיוכל לבדוק ולבחון את
התוכנה יותר טוב ללא לחץ ולהעריכה כראוי.
יוני היה בלחץ נורא ולקח בידו את קופסת הסיגריות ואמר לג'וני
כי הוא יוצא למרפסת לעשן.
ג'וני הנהן בהסכמה ויוני סגר את הדלת.
יוני הדליק את הסיגריה והוציא את העשן מחלל הפה, אין ספק כי
היה לחוץ ומבולבל. כל עתידו האישי מונח בכפות ידיו של המשקיע
והוא ניסה לשכנע עצמו כי אם ייכשל לא ייקח זאת בצורה קשה מדי
למרות שכרגע, כאשר הוא ניצב במרפסת והוא מסתכל למטה, האופציה
הקוסמת הזו נראית לו הכי מתאימה למצב הזה.
ג'וני נכנס למרפסת ויוני הסתובב וכיבה את הסיגריה בעצבנות.
"נו, מה דעתך?" שאל יוני.
"אין ספק שזוהי תוכנה אשר תצליח הן בשוק הפרטי והן העסקי. היא
מאוד נוחה לתפעול והתרשמותי היא חיובית לחלוטין, למרות שיש כמה
הערות קטנות".
יוני העלה חיוך ענק על פניו ורצה לקפוץ ולנשק את ג'וני אך
החזיק בעצמו כדי למנוע תקרית בינלאומית מביכה...
ג'וני המשיך והוסיף: "אחת מהסיבות להתרשמותי הייתה התלהבותי
מהארץ שלכם, שאין ספק שהיא ארץ מתקדמת ומפותחת וכמו כן יודעת
להעריך טבע ופסטוראליות."
יוני הרים את גבותיו לנוכח המשפט האחרון של ג' וני ולא הבין
למה התכוון. ישראל היא ללא ספק מתקדמת ומפותחת... אבל טבע?
הערכת טבע ופסטוראליות?
יוני ביקש הסבר יותר מפורט וג'וני פירט את טיעוניו "ישבתי
בחדרך כאשר אני בוחן את התוכנה שפיתחת, שהיא ללא ספק בין
הרעננות והחדשניות שראיתי, וחלון חדרך היה פתוח לרווחה ואור
השמש נכנס דרכו. מבעד לחלון הבחנתי ברכס נפלא ומעניין ביופיו
אשר מכוסה בתכסית ירוקה ושחפים לבנים מעופפים מעליו. אין לך
מושג איך לבי התמלא בהערכה והערצה... וכל זאת נמצא במרחב
העירוני. אין הרבה מקומות שבמרכז עירוני יש כזה מראה של טבע
מתפרץ. זוהי ממש אטרקציה."
יוני היה המום. הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו. הוא הביט מהמרפסת
שלו על "הרכס המדהים שמעליו מתעופפים להם שחפים" ולא ידע אם
לצחוק או לבכות. האם עליו להסביר למשקיע כי אותו הר מדהים
ביופיו הלא הוא הר של זבל, אשר המדינה המפותחת והמתקדמת שלנו
ש"מעריכה כל כך טבע ופסטוראליות" דוגלת בזריקת זבל באמצע מרכז
עירוני!
יוני נזכר כי הוריו כמעט לא קנו את הבית בגלל הנוף המזעזע של
החירייה, והנה אותו מראה מזעזע משנה את חייו מקצה לקצה.
כל הכבוד לך מדינת ישראל, ולאהבת הטבע והפסטוראליות שלך! חשב
לעצמו יוני בחיוך מלא גאווה.
יוני ענה לג'וני "בהחלט נוף מדהים. אם היית נשאר בארץ יותר
הייתי עושה לך שם סיור, היית בהחלט נהנה מריחות הפריחה שם..."
השניים חייכו והביטו בנוף המרהיב של השקיעה על רקע הרכס המדהים
והשחפים המתעופפים מעליו.