בהתחלה הם רק יסתכלו על העטיפה, אם היא מצועצעת או בטוב טעם,
מי צייר עליה ולמה, אם הכריכה קשה או רכה, אם זה ספר עבה או
דק, בגודל רגיל או יוצא דופן, קל או כבד. אחר כך הם יבדקו מי
כתב ולמה, יבררו עליך כל מיני פרטים, דיסקרטיים, אינטימיים,
כאלה שאפילו אמא שלך לא יודעת, כאלה שאחר כך ידאגו להצהיר
עליהם בפרהסיה, יפיצו שמועות, יספרו, ירכלו, יכתבו לעצמם הערות
קטנות בצד, ימציאו וידברו ואז ירוצו לכתוב בכל מיני עיתונים
נורא חשובים, כאלה שיותר מעניין לקרוא, כאלה שיש להם 74% אחוזי
קריאה בסופי שבוע לגילאי 18 ומעלה וכאלה שהם לא מה שחשבת.
הם יכתבו בכל מיני מוספי ספרות עוד יותר חשובים, עליך, שאתה
משורר, סופר, מלחין, מחזאי, דגול, מעורר רחמים, בעל דמיון עשיר
מפותח ומוגבל, רחב היקף וצר אופקים, מתחסד, מתרפס, מתלקק ובעל
ביטחון עצמי שמקדים את תקופתך, שמתאים לדפי ההיסטוריה. שאתה
מתוסכל, מלא שמחת חיים, צעיר, זקן, עם נפש צעירה, עייף בפנים,
שאתה אחד שרוצה להיות או היה, אחד שמחפש, אחד שמצא, איך אתה
מחרז או לא, פוסט מודרניסטי, חדשני, שכותב על דמויות
וירטואליות, אותנטיות מהחיים, וירטואוזיות, גרוטסקיות
ורציניות, עם עלילה מלאה, ריקה מתוכן, עם סיומות משמחות,
עצובות או סתמיות, מתקתקות, קיטשיות, מאלפות ספונטניות
ומפתיעות, איך אתה מנתח אנשים ומצבים בעולם אכזר ומנוכר, מלא
חיים ושמחה, מתועש ואוטומטי.
יגידו שאתה חקיין, נגרר, גנב, מעתיקן ועם זאת יוצר מקורי חדש
ומרענן, משב רוח מרעננת ומרווה כמו כוס מים, שאתה חכם, רזה,
ספונטני וגזר, סלק, שאתה פלפל אדום, מתוק מתוק, שאתה קריר,
אדיש, חם, שנון, חנון ורחום, ממש אלוהים.