יש הרבה סוגי אנשים בעולם. חלקם טובים, וחלקם רעים. אנשים
יחודיים, ואנשים ממוצעים. אנשים פשוטים, מורכבים, עמוקים.
אנשים. אנחנו לעומת זאת מאותו חלק שאף אחד לא מכיר. אנחנו
מהסוג שתעבור לידם ברחוב ולא תשים לב אליהם. אנחנו מהסוג
שהעולם מסרב להכיר בקיומו, אנחנו תמיד נמצאים שם, אבל אם נעלם
זה לא יחסר לאיש. אנחנו תמיד יודעים  להקשיב, לעזור, לתמוך
ולפרגן. אבל בנו משום מה תמיד אוהבים רק לפגוע. אנחנו ממוצעים,
לא מכוערים ולא יפים, לא שמנים ולא רזים. נשים לא חושקות בנו,
אבל גם לא סולדות מאתנו. אנחנו לא מוכשרים, אבל לא חסרי
יכולות. אין לנו כשרון לשום דבר מיוחד, אבל אנחנו יודעים לעשות
הכל. אנחנו בסופו של דבר לא נגיע לכלום, אבל בלבנו תמיד נושבת
התקווה שאולי יום אחד נכבוש את העולם, נטביע בו את חותמנו לעד.
אנחנו תמיד סובלים בשביל כולם, ותמיד הבדיחות על חשבוננו.
אנחנו תמיד נתלונן אבל בסוף נעשה כל דבר שיבקשו מאתנו. אנחנו
הידידים של כולם, אבל חברים של אף אחד. תמיד תגידו לנו שלום,
אבל אף פעם לא יותר מזה. אם ישאלו אתכם מה אתם חושבים עלינו,
התשובה תמיד תהיה זהה - "נחמדים" אבל אף פעם לא יותר מזה.
אנחנו מצחיקים, אבל תמיד הורסים בדיחות. יש לנו תמיד עצות
טובות שלא עוזרות לאף אחד. אנחנו חכמים, אבל לא זוכרים הרבה
מזה. אנחנו עמוקים, אבל לא יותר מבריכת ילדים. אנחנו בוגרים,
אבל ברגעים הכי לא מתאימים. אנחנו חסרי טקט, אבל יודעים להשתמש
בו בזמנים הכי קריטיים. אנחנו אוהבים את כל סוגי המוסיקה, אבל
אף פעם לא שומעים שירים עד הסוף. אנחנו אוהבים לאהוב, כשאותנו
תמיד יאהבו לשנוא. אנחנו מסכנים, אבל לא אומללים. לעולם לא
נהיה עשירים, אבל גם לא נאכל מידי אחרים. אנחנו גאים, אבל לא
בעצמנו. יש לנו ביטחון עצמי, אבל לא מספיק בשביל להתחיל עם
מישהי. יש לנו זוג ידיים ימניות אבל אנחנו לא יודעים איך
להשתמש בהן. אין לנו מזל, אבל לפעמים קורים לנו דברים טובים.
יש לנו כל מה שרצינו, כשבעצם אין לנו כלום. תמיד יש לנו מה
להגיד על הכל בהקשר לכלום. אנחנו אף פעם לא נהיה מנהיגים, אבל
אנשי סוד מעולים. אנחנו דוגלים בשלום, ואם צריך נצא למלחמה
בשביל להשיג אותו. אנחנו אנשים טובים, אבל לאף אחד לא אכפת.
אנחנו מסוג האנשים שזוכרים לשכוח כשצריך עזרה, ושוכחים לזכור
כשהם אינם. אנחנו אף פעם לא נהיה "מסמר הערב" אבל תמיד נארגן
הכל כדי שיהיה ערב מלכתחילה. אנחנו נתגאה בעצמנו ובמה שאנו
מסוגלים, רק שזה יהיה מול המראה לבד בחדר. אנחנו טובים במיטה,
אבל אף אחת לא מוכנה להיכנס איתנו לאחת. תמיד יחמיאו לנו על
דברים שלא עשינו, ויצעקו על דברים שלא באשמתנו. אנחנו לא
ערסים, ולא פריקים, ולא רוקרים, ולא פנקיסטים. אנחנו לא
אקסטרימיסטים, ולא פציפיסטים, ולא פוליטיקאים, ולא מוסיקאים.
אנחנו אף פעם לא נמצאים כשמחפשים אותנו, ותמיד נהיה שם כשאין
בנו שום צורך. אנחנו הצל של אף אחד גם בלילה. אנחנו כלום בשביל
כולם, והכל בשביל אף אחד. אנחנו לא ירוקים ולא אדומים, לא
צהובים, שחורים או לבנים, אנחנו פשוט, האנשים האפורים.