New Stage - Go To Main Page

ילדת החורף
/
הנערה בשחור

היה זה לילה חורפי וגשום. הרחוב שלאורכו התקדמה היה ריק, ונראה
היה כאילו אין נפש חיה אחת בשכונה כולה. באף חלון לא נראה אור.
שררה דממה מסביב. רק דממה. דממת מוות. והיא - רק נערה צנומה
ועדינה למראה. עורה היה לבן כמו קצף גלים ושיערה השחור גלש על
כתפיה. עיניה הכחולות היו חסרות הבעה ומבטה היה קפוא. היא
הייתה לבושה בשמלה שחורה ארוכה, ונראתה כמו רוח רפאים, כמו מתה
שקמה מקברה. היא המשיכה ללכת בצעדים בלתי נשמעים כשלפתע עצרה
ליד אחד הבתים. מהחלון שבקומה השנייה הציץ ילד קטן והביט
בנערה. פניו של הילד היו חיוורות והיה נראה כאילו חלה במחלה
סופנית וימיו ספורים. כאשר הבחין בנערה, הילד חייך. החיוך שלו
היה מוזר, מאוד לא רגיל. עיניו הירוקות בהקו, והביעו עצב ושמחה
בו-זמנית.
הנערה נכנסה לאותו הבית שממנו הציץ הילד, ועלתה לקומה השנייה.
היא הקישה קלות על דלת ביתו. הדלת נפתחה, ובפתח עמדה אשה צעירה
כבת 30.
"שלום, אני באתי..."
לפני שהספיקה הנערה לסיים את המשפט, הדלת נטרקה בפניה.
"הסתלקי מכאן!" צעקה לה האשה.
הנערה הבינה שלא תוכל להיכנס, ופנתה בחזרה לכיוון המדרגות. היא
יצאה מהבית, ונעמדה שוב מתחת לחלון. היא שוב ראתה את הילד.
"אני אחזור בקרוב", אמרה לו, והמשיכה ללכת.




הנערה בשחור. היא הטילה אימה על כולם. פחדו ממנה עד כדי כך שלא
העזו לעזוב את בתיהם כאשר הרגישו שהיא בקרבת מקום. כולם ידעו
שהיא משוטטת אי שם ברחובות, ולכן דאגו לסגור את החלונות, לכבות
את האור ולנסות לתת לה להבין שאין לה מה לחפש בשכונתם.
בינתיים, היא כבר כמעט הגיעה לסוף הרחוב, כשלפתע הבחינה באשה
זקנה שהציצה מהחלון שבקומה השלישית. האשה נראתה מאוד מבוגרת,
כבת 90. הנערה עצרה. האשה הזקנה, גם היא כמו הילד הקטן, חייכה
חיוך מוזר, אותו החיוך שמשלב בין השמחה והעצב.
הנערה נכנסה לבית ועלתה לקומה השלישית. היא קיוותה שיתנו לה
להיכנס ולפגוש את האשה הזקנה, אך לא. גם הפעם הדלת נטרקה בפניה
וצעקו עליה שתסתלק. גם הפעם היא נאלצה לעזוב.
כעת הנערה כבר הגיעה לסוף הרחוב. היא כבר הייתה מיואשת לגמרי,
כשפתאום ראתה שבצדו השני של הרחוב היה אור באחד החלונות. הנערה
מיד פנתה בכיוון האור. היא נעמדה ליד הדלת. מבלי שהקישה אפילו,
הדלת נפתחה, ובפתח עמדה אשה צעירה.
האשה חייכה חיוך ידידותי לנערה בשחור.
"שלום, אני המוות", לחשה הנערה.
"נעים מאוד", אמרה האשה, "לי קוראים חיה."
גם בעלה של האשה נעמד בפתח הדלת והציג את עצמו בפני הנערה.
"אני חיים", אמר לה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 31/10/05 12:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ילדת החורף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה