New Stage - Go To Main Page

ענבל מלכה
/
הקדמה

מרחב הזמן והמרחק מונעים ממני מלראותך יומיום... חשה כיוצאת
אליך ולבי קורא לך בכל פעם שיכול.
הו אהוב יקר, אם רק היית יודע עד כמה אני אותך אוהבת ומתגעגעת
עד אין סוף. רוצה לתת את כולי אך לא יכולה היות שכל הכל מונע
ממני לגעת בך... מביטה בתמונתנו ונזכרת בשפתיך המתוקות ממתוק
עד כי שיני כואבות, מנשק אותי ולסיומו אומר "את מרגישה?" ואני
רוצה לצעוק! לצעוק לשמיים ולכל העולם שידע שיש אחד שאוהב אותי
כל כך! ואני אוהבת אותו! ומצאנו אחד את השני, משלימים זה את
זו... אתה משלים אותי בכל הווייתי.
נותן לי סיבה לסיים את היום - לחכות ללילה, לסיים את השבוע -
לחכות לשישי, לסיים את הכל ולהיות פנויה לאהוב אותך בכל גופי.
הו אהוב יקר שלי, לאחרונה חשה כי איני יכולה להעביר לך את
האהבה שלי, שתבין... מרגישה ריקה ממילים, רוצה רק לגעת, להעביר
ידיי על גופך, שפתיך, נשמתך...
מפחדת לאבד אותך, רגליי צועדות על אוויר ומפחדת לאבד כוחותיי
וליפול אל מציאות כואבת כל כך... אתה גורם לי לרחף כמו שמעולם
לא ריחפתי.
אני אוהבת אותך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/11/05 13:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל מלכה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה