הבו לי משקה, מזון, בידור
כי כבד לי גופי כעופרת
ומעיקים חיי בתביעותיהם
ערגה נפשי לנוח
בשלולית הדלוחה של העצלות.
הבו לי - ואני אחזיר רק מחר-מחרתיים
כי היום לא חפצתי לזוז!
להשכים קום - לא ארצה עוד!
יהיו נא לי הצהריים בוקר!
או, תולעים - מה יפיתם בעיניי!
הלוואי אהיה כמוכם
ואכלה את חיי בלעיסה ובבטלה:
רימה חסרת דאגות ומחשבה.
הבו לי מזון, משקה, בידור
כי כבד לי גופי כעופרת
ומעיקים חיי בתביעותיהם
ערגה נפשי לנוח
בשלולית הדלוחה של העצלות.
נכתב בדצמבר 2002
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.