שגיא נאור / אודה לחורף |
כמו נפט על קרשים
זיעה מטפסת, הלסת נוזלת;
קרנות הרחוב מוצפות אנשים-
קלסתר נאצל, שיער מפוצל
גיד אכילס מרשים.
כדת וכצדק, כמו טיפוס לילד,
כמו הרעלת כלור-
לי כל גל וסדק נושאים עוד מזכרת.
קללות איומות שהקיץ יגרור:
הומור שבשפל, עירום לא לצורך,
בליטות על העור.
פתאום נהיה קיץ, פיסות תום בטייץ,
פקיעת הרשתית;
וכל הטובות נעלמו לקורס טייס.
ועד תום היום איאלץ להחליט-
תנור באמבטיה, טביעה באמפתיה,
או טון דינמיט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|