ממתינה באולם הנוסעים הנכנסים.
לו ידעת כמה זמן אני כאן...
עוד מעט המטוס שלך נוחת
גלגליו יצרבו את משטח האספלט המפויח
בנשמתי
גיצים יתעופפו
ואשרף
יאיץ פתאום עם הלמות לבי
ויעצור.
אתה בינתיים תתעורר
תמתח את גפייך
ראשך יהיה פרוע, כמו של ילד
שיד הועברה בסבך שערו
וזיפים חדשים של בוקר
במיטה זרה בין שמיים וארץ.
תקום
תגרור מזוודה
אל עבר אולם הנוסעים הנכנסים
אני אשען על המעקה
לרגע ארדם בעמידה
כל כך הרבה זמן חיכיתי, ועייפתי.
אתה תצעד בצעדים המהירים שלך
בראש מוטה מעט כלפי מטה,
כאילו כל דאגות האדמה
על כתפיך הצרות.
תלך
ותחלוף
על פניי
מבלי משים. |
