פעם ראשונה שמתתי
זה היה עוד בבטן של אמא
זה קרה עוד בלב שלי פנימה
בלב אמא רצתה שאמות
זה הנשימות שלי שהשתבשו לרגע או
הרעל שזרם בדם
השקט הפנימי שהרעיש פתאום וצרחתי
החיים שהיו ואינם
מתתי גם כשנולדתי. אולי מחוסר חמצן
או מאיזה רשרוש, צרחות בלב
ואז שוב בגיל שלוש מאיזו מחלה. לא מהמחלה רק
מעוצמת הכאב
עוד פעם הייתה כשמעט גדלתי
ופשוט ניסיתי לעוף
אמא אומרת שנגעתי בשמיים
קצת לפני שהתרסקתי
ושלרגע הייתי שקוף
כשמתתי שוב היה זה
שגדלתי מעט עוד
אני עזבתי את הבית
ופשוט ניסיתי לאהוב
התאהבתי בך.
טיפשה
אני, אני נגעתי בשמיים
לרגע. לפני שצרחתי
לפני שנבהלתי לפני שנפגעתי
לפני שבאמת רציתי למות
זה שורף בלב. צורח בפסים דקים
זה לא נושם טוב. זה לא כואב טוב
זה הרעל שזורם בעורקים
אתה לא צריך את זה.
לא עכשיו, לא כמוני.
אתה
לא
רוצה
לאהוב
אותי.
ילדה מתה.
אמות בפעם האחרונה
כשאסרב להתבגר
כשאנסה לחתוך, לחנוק, לבכות, לירות
פעם אחרונה שאסרב להבין
שאני נועדתי לחיות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.