זהו שיר הלל להדחקה, אותה יכולת מתוקה
את הגרועה במחשבתנו, להשתיק בנשיקה
ואת עינינו לעצום, ותוך דמעות פשוט לסתום
את פי הילד שצועק: "הרי המלך הוא עירום"

הפשט לרגע את חייך, רק לרגע, אל תדאג
כי תוך דקות, ההדחקה את כל הממצאים תמחק

מה פרצופם של חבריך, ומהו זה של שני הוריך?
ובמראה שעל הקיר, האם את פרצופך תכיר?
האם בחרת בחיים, או שמא הם בוחרים בך?
האם מטרת תוכניותך, להסיח דעתך?
חשבת למה ילדים? חשבת למה אהבה?
או שמא אין כאן שאלה (מכאן שאין כאן גם תשובה)
ועם המאמין סליחה, אשריך באמונתך
עיוור אתה ממש כמוני, הן לחם שנינו - לחם עוני
אוכלים את שיאכילונו, בולעים ומעלים גירה
כמה זולה האשליה שבידנו הבחירה
ומנסה אתה למצוא צידוק, (ובכך אתה אינך לבד)
את המפתח מחפש באור, לא איפה שאבד


ובוקר טוב, ומה שלומך? (ברוך השם, ומה איתך?)
אמרו יהיה קריר מחר, יפה לך שיער קצר
דרישת שלום וחג שמח, אין לי זמן, אני בורח
תסע לאט ובזהירות, כי העיקר זו הבריאות
אותן  מילים, אותו  גיבוב, ושוב  ושוב  ושוב  ושוב
ולך נדמה כי החיים, הם משהו נורא חשוב
ובשעון אוזל החול, הזמן לרגע לא עוצר
ועוד שנים ספורות כל כך, נהיה עפר ולא יותר
זו הידיעה קשה מנשוא, ולאדם רק זאת נשאר)
להעמיד תמיד פנים, כאילו אין בכך דבר)

כאן אסיים ידיד יקר, היה שלום ואל תדאג
כי תוך דקות, ההדחקה את כל הממצאים תמחק

מוקדש לזו ההדחקה, אותה יכולת מתוקה
את הגרועה במחשבתנו, להשתיק בנשיקה
ואת עינינו לעצום, ותוך דמעות פשוט לסתום
את פי הילד שצועק: "הרי המלך הוא עירום"