בערב, עת לכתי בשביל, ראיתי איש ובעיניו
היה ניצוץ של ידיעה, שלווה שקטה אמרו פניו
אמר "יודע אנוכי", "הבנתי לשם מה ואיך"
"אלך לשם", אמר בטוח, "ולשם כבר לא אלך"
כיצד תדע? אותו שאלתי, ויש יותר משביל אחד
כיצד תלמד טיבו של שביל, אם בו אף פעם לא תצעד?
חייך האיש כולו בטוח, וכל גופו שר ידיעה
הוא לא עצר דקה לנוח, ונעלם כלא היה
בבוקר על אותו השביל, ראיתי איש ובעיניו
ספק גדול, דמעה קטנה, ומבוכה אמרו פניו
אמר "אבדתי... לא אבין... הן לא סטיתי מהשביל...
ולא שיניתי אורחותי, הן רק המשכתי כרגיל"
האיש אותי כלל לא זכר, אך מתוך שתי עיניו ניחשתי
שזה היה אותו הזר, שרק אתמול אותו פגשתי
המשכתי בדרכי שלי, משביל לשביל, מהר להר
נזהר מאלו היודעים, מאלו כמו אותו הזר
רבות מאוד הן הדרכים, רבים מאוד הם ההולכים
ובינהם אני פוסע, לאן? את זאת איני יודע... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.