15.8.05
בתור ישראלי אני פשוט המום ממה שקורה בעיר מילאנו בחודש
אוגוסט, היום הוא חג שנקרא פייר אוגוסטו שזה בעצם החג שמציין
את חודש החופש הרשמי בארץ הגנובה הזו.
הייתי אופטימי וחשבתי ללכת לקנות בסופר איזה לחם קולה ושוקו
אבל שאמרתי לדן את זה הוא הסתכל עלי כאילו איפה אתה חי? זה
פייר אוגוסטו, אני יודע שאני לא יודע איפה אני חי זאת אחת
הבעיות העיקריות שלי בחיים האלה שבחרתי לי פה באיטליה אבל סופר
למען השם חשבתי שאולי יהיה פתוח. החלטתי בכל זאת לצאת מהבית כי
לא עברתי את מפתן הדלת כבר מעל 24 ש' וזה די מדכא.
החלטתי ללכת לסופר ואם הוא יהיה סגור אז לטייל קצת בשכונה
לכיווון שעוד לא הלכתי אליו. אז ירדתי לכיוון הפני מרקט שזה
הסופר הקרוב אלינו וגם סוג של "חביב" מקומי והוא היה סגור
כמובן, החלטתי להמשיך באותו כיוון כי יש עוד סופר בהמשך יותר
בסגנון השופר סל אך שמרחוק ראיתי שאין את הקבצנית ליד הכניסה
שלו הבנתי שגם הוא סגור. המשכתי עוד ישר וראיתי חיזיון שקצת
בלבל אותי, לא זו לא הייתה פטה מורגנה כי למרות אוגוסט היום יש
24 מעלות (נעים לי מאוד) ורוחות לא מבוטלות (הכביסה התעופפה לה
זה מכבר והכנסנו אותה פנימה), אבל כן, הגלידריה בסוף רחוב ולצה
היתה פתוחה, הרהרתי אם אני רוצה לקנות גלידה והחלטתי שלא כי
אני מתחזר כבר שבוע רצוף מאז ששלומית ושלום צירפו אותי לחופשה
שלהם ביום שישי הקודם ולכן המשכתי בטיול ברחוב שנראה לי גדול
דיו להיות שדירה תל אביבית ואפילו יש בו פסים של טראם. הוא
נקרא משהו כמו טומאסיו - אולי שם אחר בכל מקרה שהסתכלתי על
השלט היה כתוב שהוא היה אימפרר יעני שליט רומי או משהו אז אני
לא חושב על זה יותר מדי כי אני בור בנושא הזה באדיבותם של שרי
המפד"ל שהיו אחראים על החינוך הדתי לאומי שלי שמיותר לומר שאני
משתין עליו עליהם ועל מה שהוא מייצג - אני אוהב להגיד את זה
וזה כנראה משהו שלא יעבור לי לעולם אני אף פעם לא אחיה עם זה
בשקט. בכל מקרה שעברתי שם לא חשבתי על השטות של החינוך הממ"ד
אלא על העובדה שחזיתי בפאב עלוב בטירוף פתוח, היה שם זוג לא
איטלקי שהיו דרום אמריקאים או משהו כזה ועוד אסייתי אחד שעמד
מחוץ למקום, הסתכלתי על השם ולפאב היה שם מגוחך מכמה סיבות -
קראו לו פינק פלויד שזה בפני עצמו טיפשי וההמשך היה פינק
פלויד-דיסקו באר. ממש גאון שיווקי הבעלים, כמעט טיפשי כמו
המפלגה הנאציונל סוציאליסטית, מיותר לציין מי הצליח יותר.
המשכתי הלאה וראיתי חנות חיות נטולת חיות ונעולה על סוגר
ובריח.
בהתחלה חשבתי שאני צריך להיות עצוב קצת על כל הריקנות הזו אבל
אחר כך זה די העלה לי חיוך, לא יודע אבל לראות עיר כל כך גדולה
במצב כזה זה קצת סרט אפוקלפטי וקצת מתקשר לי לעובדה שקראתי
באינטרנט הבוקר שרוב צפון עזה הפך לעיר רפאים - אני כמובן לא
מתיימר להבין לא את המצב ולא את הכאב למרות שאני חזק שמאלה
במפה הפוליטית (אבל אני שמאל אמיתי לא רק לענייני פינוי אלא
בכלל בענייני חברה כלכלה חינוך ומדיניות חוץ אבל בינינו על
הזין שלי כי אני לא מתכוון לחיות בארץ זבת זיבה הזאת שאוכלת
יושביה לתיאבון) אם לא הייתי ברור אז מדובר בפנוי גוש קטיף
שנכנס לתוקפו היום. עזבו אותכם מדיכאון בואו ואספר לכם מה היה
הכי יפה בטיול הרגלי שלי, ראיתי שני חבר'ה ברחוב תומאסיו הזה
או איך שלא יקראו לקיסר שליט ההוא והם פשוט עמדו בשני צידי
הכביש ושיחקו סטנגה באמצע רחוב די גדול שבתל אביב היה הופך
לרחוב ראשי, בכל מקרה זה גרם לי לחייך וחשבתי שאילו שני גאונים
ואני מצדיע להם על ניצול המצב שנוצר לגרימת עונג לעצמם וגם
לחברה הזו שצפתה בהם, אני חייכתי למרות שהזקנה שהלכה מאחורי
הייתה קצת ממורמרת אבל אני בספק אם זה קשור בכלל לכדורגלנים או
פשוט לזקנה, בכל מקרה אם היא הייתה מעירה להם הייתי מדווח עליה
לרשויות החוק שהיא מפירה חוק עזר עירוני 344/45 הייתי מנסח זאת
כך: "בתאריך ה15.8.05 בעת ספ"ת בו הלכתי מצפון לדרום (אני
חושב) ברח' טומאסיו, או איך שלא יקראו לו חזיתי בזקנה, להלן
הבלה הממורמרת, כאשר היא נעה ללא כלב מחמד תיקני בגודל 40X30
ס"מ וזאת תוך כדי מרמור וללא חיוך מלאנסי מזוייף" אני חושב שזה
היה הסוף של אותה זקנה כי כל שאר הזקנים שראיתי באותו יום אחזו
בכלב שלא התקלח מעולם (אומרים שהכלבים הופכים דומים לבעליהם עם
הזמן) ברצועה כזו שגדלה כי הכלב שלהם תמיד יותר מהיר מהם ועם
חיוך מזוייף כזה שתמיד נדמה לי שהם חושבים אך הזרים האלה
גונבים לנו את המדינה בלעדיהם כבר הייתה לי פנסיה כזו שמנה
והייתי עכשיו בבית קיץ באחד האגמים או על הים במקום ללכת עם
הכלב הזה ולהרים את הקקי שלו.
טוב אני די מרושע עם הזקנים, אני חייב להודות שחלקם מאוד
חביבים, כמו איזו זקנה שעזרתי לה השבוע להעלות את המזוודה
לרכבת ולא הפסיקה להודות לי או כמו הזקנות האלו שאתה מקריא להן
את המחיר של המוצר בסופר כי הן שכחו את המשקפיים בבית ואומרות
לך ""molto gentile שזה די מקביל ל: " very kind" באנגלית וחי
אלוהים שאין לי מושג מה מקביל לזה בעברית כי נראה לי שאין משהו
כזה כי אתם יודעים, נו מה אני אמשיך ללכלך עלינו? אז אני לא
שונא זקנים, ההפך אני די אוהב את היחס אליהם ביהדות אבל אסור
לשכוח שאנשים נוטים להישאר מקובעים בעבר ובטח ובטח שהם מתבגרים
אז צריך לכבד אותם אבל להיות בעל מחשבה והחלטה עצמאית כדי שלא
יקרה לנו מה שקורה ליהדות האורתודוקסית (בנאדם אני יכול למצוא
כל כך הרבה הקבלות ליהדות ולמציאות שלפעמים 70 פנים ותורת חיים
לא נראה לי כל כך רחוק מהמציאות, זה כמובן עד שאני מסתכל עליה,
על המציאות).
נחזור לטיול שלי שבינתיים לקח לי לכתוב עליו יותר מאשר לעשות
אותו, האמת שהוא הסתכם בכך שמצאתי דרך קיצור, מסתבר שרחוב
שמסתעף מהתומאסיו הזה מגיע לכיכר בוטיני שהיא החצר האחורית של
הבית שלי, התפלאתי לראות אפילו כמה עובדות זרות והילדים שלהן
משחקים בגינה שבכיכר והמשכתי ללכת ברחוב פורפורה עד שהגעתי
לסימטה עם הכספומט כדי להוציא עוד 70 יורו כי לא נשאר לי מי
יודע מה כסף ואמא שלי אומרת שגבר צריך שתמיד יהיה לו עליו כסף,
ואני כבר מספיק מבוגר לדעת שאמא שלי תמיד צודקת אפילו שאני לא
תמיד אוהב את זה. היו שם חבר'ה שישבו במרפסת שלהם בבית מול
הכספומט וזה העלה לי רעיון לשבץ איזו סצינה בספר מתח שאני כותב
כי הם רק צריכים משקפת כדי לראות מה הקוד של מי שמשתמש בכספומט
שלו ומשם הדרך להונאה היא קלילה, אני בטוח שיש הרבה גנבים שעשו
משהו כזה אני אפילו זוכר ידיעה על גנבים שהתקינו מצלמת וידיאו
משלהם מול כספומט וחסכו לעצמם את ההמתנה, אבל הגיבור של הספר
שלי הוא לא עד כדי כך מתוחכם לכן קוראים לו רק ארל'ה. טוב אז
הוצאתי את הכסף וחזרתי הבייתה מרחוב צדדי שאני ממש לא זוכר את
השם שלו למרות שאני עובר בו כמעט כל יום אני זוכר שיש שם 2 בתי
מלון קטנים ועוד איזה בית שאני חושב שהוא ממש יפה ואני מקנא
במי שגר בו מאוד. אה כן וגליתי שבפינת הרחוב הזו יש מעבדה
לבדיקות של הרכב כימי, סתם זה נכנס לי לראש כי יש לי מבחן
בכימיה וגם כי ב 23 השנים שחייתי בארץ לא נתקלתי במעבדה ככה
באמצע הרחוב ליד הבית שלי. אני עדיין לא בטוח אם הסגנון חיים
האיטלקי הזה הוא לטעמי או לא, קשה לי להחליט אם חודש חופש בשנה
הוא גאוני או אינטפנטילי, גאוני לעובדים אני יודע אבל בכל זאת
לא לעבוד חודש? אני יודע שבדרך כלל יש בבעלותם בתי נופש אז
ההוצאה שלהם בחודש הזה לא גבוהה כי הם לא נמצאים בבית מלון,
אבל תארו לכם משפחה ישראלית ממוצעת שהאבא והאמא לא עובדים בה
חודש... זה מתכון להתדרדרות כלכלית שהם לא יצאו ממנה שנים אלא
ישלמו עליה בתשלומים עד סוף ימיהם, אצלינו במדינה אנחנו בסוף
משלמים משכנתא על הכל, מהבית ועד הקניות בסופר בכרטיס אשראי
שמחולקות ל 18 תשלומים שווים ללא ריבית, אבל מדי שבוע. וזה לא
שאני ראש כלכלי או משהו כזה אבל אני יכול להגיד לכם שאני יודע
מתי מזיינים אותי בתחת ובישראל מזיינים אותנו בתחת כל הזמן אז
אני לא יודע אם איטליה זה מקום טוב או לא או אם אני אוהב להיות
פה או לא אבל אני יודע שישראל היא לא איפה שאני רוצה לחיות.
ולחשוב שבסך הכל רציתי ללכת היום לסופר...