השעה התארכה, ולידי אין אף תזוזה.
שוכב הוא לצידי מקופל, על צידו.

ידיי עוברות על גופו ברכות,
מלטפות, אוהבות, מנסות להעירו.

הוא בשלו, ישן עמוקות.

מבעד למכנסיו בלט אברו.
הפשלתי את מכנסיו,
ליקקתי את פנים רגליו.
עוברת ברכות לזקפתו המתהווה,
יונקת אותו לתוך פי החם,
מקווה שהפעולה הזו תעיר אותו.

פעולותיי זכו לתגובה הרצויה,
ידו הונחה על עורפי ברכות,
אוחזת בי לבל אשנה את מיקום ראשי.

המשכתי בשקיקה, מוצצת בתאווה,
מתגרה מעצם הפעולה,
מתחככת ברגלו הארוכה,
מרטיבה קלות את ברכו ואת מכנסיו,
בולעת כל טיפה שפלט בגמירתו,
לשוני עוברת מנקה כל חלקת שיער גלויה.
לא מפספסת אף טיפה.
יונקת את לשדו בגרוני.
אוהבת את הטעם הסמיך המחליק לתוכי.

כאן הוא לידי אהובי,
זמנו שאול, שוכב רדום, נושם בכבדות,
מנסה לנוח את דקותיו האחרונות.

מסניפה את ריח גופו,
עמוק בתוך נחיריי הפתוחות.
צמרמורת עוברת על פני עורי,
מסתכלת על אהובי השכוב לצידי.
נוגעת ברגליו הרזות, בישבנו הקטן,
נשכבת לידו, נושמת עמוקות,

ונרדמת.