בבסיס הייתה לנו מכונת קוקה קולה מדברת , לא סתם משמיעה קולות
אלא ממש מדברת, כשקנו ממנה היא אמרה "תודה אחי" וכשהיא הייתה
גונבת היא אמרה "סליחה אחי".
באוגוסט הגיע מחזור חדש של טירונים וטירוניות, זה היה המחזור
הראשון של לוחמות בצה"ל, הבנות היו מורעלות והבנים לא.
רותם הייתה הטירונית הכי נמוכה, בתחילת הטירונות זה לא כזה
הפריע לה, להפך! היא קיבלה "מקוצר", הבעיות התחילו בשבוע
השלישי, בבוחן מסלול שם 'הקיר' עשה לה בעיות.                
                   
שני המש"קים התערבו בניהם על פחית קולה, מי יצליח להעביר הכי
הרבה בנות בקיר, לא כולל רותם.                              
        הסמל לקח את רותם "שיקום שכונות" ככה קרא לפרוייקט
שיש לו פוטנציאל אבל אין לו יכולת.                          
                     כשכל הפלוגה הייתה עוברת מהקיר
למקבילים, לספסל דריכה ועד הקטע של הזחילות בסוף, רותם והסמל
היו עוד בקטע של לחבוש את הברכיים ולהמשיך לנסות לקפוץ מעל
הקיר ולא לתוכו.              
היא הייתה מנסה בלי אפוד - קסדה ובלי נשק, הייתה לוקחת תנופה
וכשהסמל צעק "אלה רותם" - היא הייתה נמרחת סימטרי על הקיר.    


כל שבת לפני ארוחת הצהריים היא הייתה 'עולה' על כוננות ומגיעה
לבד לבוחן מסלול.                                            
                       הוא תמיד עמד שם, ליד המכונה של הקולה
מספיק רחוק כדי שלא תבחין בו, היה קולט אותה רצה מכיתה 7 עם
כוננות ונשק ישר לתוך הקיר באופטימיות מטורפת שאולי הפעם זה
ילך.                    
היא ניסתה פעם ועוד פעם ובכל תנופה שלקחה הוא אמר "יאלה רותם,
תעברי אותו כבר" הפעם המכונה של הקולה כבר זכרה אותו והתחילה
להתעצבן ולצעוק "די .. ג'נן מוחי, כל שבת אתה בא 'יאלה רותם'
'יופי רותם' אתה לא קונה, אתה נשען עליי, תלך מפה לפני שאני
יוצאת עליך".    
"סתמי, היא תראה אותי" הוא אמר והמכונה התחילה לרעוד מרוב
עצבים,     הוא מייד השחיל מטבעות כדי שהיא תשתוק והיא נרגעה
ואמרה "סליחה אחי",  וכשהוא שאל "על מה?" היא שתקה עשר שניות
ואז לא יכלה להתאפק עוד, היא פרצה בצחוק קולני והתיזה עליו  5
ליטר קולה בלי גזים, אחרי זה עשתה גרפס ואמרה  "סליחה על זה
אחי וסליחה שגנבתי לך ת'כסף".                                
             
רותם המשיכה לנסות עד שראתה אותו, היא חשבה שהוא הולך לצרוח
עליה על שבאה לבוחן מסלול בלי לבקש רשות,                    
     הוא תפס אותה מהאפוד וגרר אותה עד למכונה של הקולה ואמר
לה "רותם תקשיבי!" ורותם אמרה "כן הסמל", הוא התחיל להאכיל
אותה סרט שהמכונה של הקולה, זה הקיר של הבוחן מסלול וברגע שהוא
יצעק "אלה רותם" היא צריכה לנסות לקפוץ מעליה.                
    והוא צעק "אלה רותם" והיא נמרחה על המכונה, אחרי זה הוא
קילף אותה, אמר "תודה רותם" והלך לקחת את הפחית שנפלה ואת
העודף.