נסעתי משהו כמו שעתיים וחצי בשביל לצפות בדבר המדהים הזה, מופע הזיקוקים
הארוך-ארוך אל תוך הלילה. ועל כל פלייר כזה שעבר בשמיים השתדלתי לזכור לבקש
דברים. אז ביקשתי קודם כל את שלומם של כל קרוביי, כמובן, ואהוביי, ואח"כ
ביקשתי את שלום השכנים שלנו, והחברים שלנו, והלוואי שזה היה אותו הדבר. רק
הפוך. ואז ביקשתי לעצמי פינה של שקט בעולם הקדחתני הזה שלא יכול לרגע להפסיק
לחשוב ופשוט לנשום. לקחת נשימה עמוקה ופשוט ליסוע למדבר לצפות קצת בכוכבים
נופלים.
דרך אגב מישהו יודע מה זה הכוכב הזה שם בפינה שעומד וחושב שהוא מרכז היקום?