[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני שוב מוצאת את עצמי בוכה.
כמו פעם. כמו ילדה קטנה.
אני שוב מוצאת את עצמי תוהה
אם לא השתניתי, ואם לא התבגרתי.
אם הייתה לי שיחה עם אלוהים הייתי שואלת אותו כל כך הרבה.
הייתי שואלת אותו למה כל הדברים הרעים באים ביחד, למה העבר שלי
לא עוזב אותי? למה התאהבתי במשהו שלא היה שווה את זה?
ולמה לא טוב לי עכשיו?
הייתי שואלת אותו למה לא טוב לי כבר שנה שלמה,
הייתי שואלת ולא מחכה לתשובה.
כי הוא לא היה נותן לי אותה.
הוא רק מרים אצבע ומחליט החלטה.

ואני שוב מוצאת את עצמי בוכה.

הייתי שואלת את ההורים שלי, למה המצב ביניהם התדרדר כל כך?
הייתי שואלת אותם למה הם כבר לא אוהבים אחד את השני. הייתי
אומרת לאבא שברור שאני אבוא לבקר אותו, זאת אפילו לא שאלה,
שברור שאני רוצה מפתח לדירה החדשה שתהיה לו, הוא אבא שלי...
הייתי אומרת לאבא ואמא שאני לא רוצה לעשות חגים בנפרד, אני לא
רוצה להשאיר אחד מהם לבד, זה ישבור לי את הלב, אני לא מחכה
לחגים... אני רוצה שהם לא יגיעו לעולם.

כמו ילדה קטנה.

הייתי אומרת לכל החברים שלי שהם בחיים לא יבינו את העצב הזה
שבתוכי, שגם אם הם ינסו הם לא יצליחו להוציא אותי, כי אני ילדה
דכאונית שמרחמת על עצמה. והייתי אומרת להם שהם בחיים לא יוכלו
לראות את מה שאני רואה במראה, את הילדה הזאת שאיכזבה. הייתי
אומרת להם שאני בחיים לא אהיה מה שהם רוצים שאהיה, וגם אם אנסה
להסביר להם שבכל פעם שאני צוחקת אני בעצם בוכה הם לא יבינו. כי
אני שונה.

ואני שוב מחפשת.

הייתי אומרת לסבא וסבתא שלא יעזו לנסות לקנות אותי. אני לא
רכוש ואני לא כסף, הייתי אומרת להם שהמשפחה שלי לא עומדת להיות
שני מחנות, אז מה אם יש להם כסף שיכול לקנות חצי מדינה. לא
אותו אני באמת צריכה. הייתי שואלת אותם למה הם כל כך כל כך
אטומים, ולמה הם לא רואים את מה שיש לי בפנים. אם הם רק היו
מסתכלים לי בעיניים באמת הם היו רואים כמה עצב וכעס יש בהן...
כמה אכזבה הן סובלות כל יום.

ולא טוב לי. אני לא מאושרת.

ואם הייתה לי שיחה עם אלוהים הייתי אומרת לו,
שייקח אותי
למקום יותר טוב.
ושידאג לחברים שלי
ולהורים שלי
ולכל המשפחה שלי.

ושייקח אותי.
למקום בו אהיה מאושרת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"דוד דאור ושלמה
בר".


תודו שזה היה
מצחיק אם הם היו
עושים דואט...



בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/10/05 14:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יפעת אאאאא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה