|
כשהיינו צעירים צחקנו ללא הפסקה
כשהתבגרנו קצת הצעירים עדיין צחקו
הגלים התחבטו במזח וכך גם מבטינו
יום חדש הפציר מבעד לחלון ביתנו
בגינה פרח הגן נקטף
אור השמש דהה
אך ציפור המים שטה לה במרחק
יום אחד בגן קטפתי לך פרח
לקחת את ידי והסתכלת בעיניי
התנשקנו כשניצוצות סבבונו
והלב רק גדל בתוכנו
אך בגן, הפרח כבר נקטף
אור השמש דהה
אבל ציפור המים פרשה את כנפיה
ועפה למרחק
לילה חשוך עיניי נעצמות
רואה את חיוכך בזכרונות
חושב על מבטך התמים
אך בסופו של דבר אני יודע
אוהב אותך עד סוף הימים
פרח הגן נקטף
אור השמש דהה
וסוף סוף ציפור המים שבה אל ביתה. |
|
|
תראו איך אני
פותח וסוגר את
מאפיית ליבי
(המוכר
מהמאפייה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.