New Stage - Go To Main Page


שעה עברה מאז שהתיישבתי שם בואדי, הג'וינט השלישי לחוץ בין
האצבעות, עשן מתוק חודר לריאות ויוצא מהאף, מהפה, ניסיתי אפילו
מהאוזניים, למרות שידעתי שאני לא אצליח, אבל זה היה נחמד
ומדגדג כזה, גרם לי לצחוק, אז למה לא? כשמוטי בא לא סובבתי את
הראש, סתם צעקתי לצעדים מאחור "נתפסתי! אל תירו בי!" בדרמטיות
מוגזמת וכשמוטי אמר לי בקול עצוב "זה אני, טיפש" סתם צחקתי
שוב.
הוא ישב לידי והתחיל לספר לי על מירי. הם היו זוג חמוד, חמוד
מאד. הסתכלתי לעבר השני של הואדי, איפה שהפיל הירוק הענקי
הסתכל עלי ובהיתי בו בחזרה. קיוויתי שהוא יפסיק להסתכל עלי
ככה. מירי הייתה ילדה חמודה. לא גבוהה מדי, שמנמנה, עם שיער
חום ארוך ועיניים חומות, בדיוק כמו שמוטי אוהב אותן. אבל מה,
הפיל הזה... הוא פשוט לא הפסיק להסתכל עלי...
"היא זרקה אותי בשביל סמי! סמי, השמן הזה, זוכר?" הוא התלונן
בזמן שהכנתי את הג'וינט הרביעי. הצעתי לו שאכטה, אבל הוא סירב.
מוזר.
"מוטי, רואה את הפיל שם?" שאלתי אותו לפתע. מוטי קם בחדות עם
מקל עץ ביד, סתם מקל ששכב ליד, מסתכל סביבו, מחפש מישהו.
"תרגע!" צעקתי עליו ומשכתי אותו למטה במכנס. באמת, עשה יותר
מדי רעש, כמעט הרס לי את הג'וינט. הפיל לא היה כזה קרוב בכל
מקרה.
"מה אתה צוחק עלי? אם אני אראה את סמי עכשיו אני אפוצץ לו את
הצורה!" הוא נראה כועס מאד. ואני? אני צחקתי! כבר שכחתי שקראנו
לסמי פיל פעם. לקחתי שאיפה עמוקה והשתעלתי קצת. אולי כדאי
להפסיק עם זה כבר, דופק את הריאות... אולי בגלל זה הפיל בוהה
בי ככה? הוא גם רוצה ג'וינט!
מוטי קם שוב, בלי המקל, משהו אמר לי שהוא מאוכזב, אבל אלה לא
היו הפנים, כי לא הסתכלתי. אני בהיתי בפיל. "תשמע, מה קורה
אתך? אני בא, שופך לך את הלב, חשבתי לדבר עם מישהו, קיוויתי
שלפחות אתה תקשיב לי!" את המילים האחרונות הוא צעק, ונרתע
מהקול שלו עצמו.
"ששש..." אמרתי לו, "אתה תפחיד את הפיל." התחלתי לחבב את הפיל
הזה. גדול ושעיר, ירוק כמו עץ, שתי עיניים שזוהרות כמו פנסי
רחוב. הוא אפילו חייך אלי! איזה פיל חמוד.
מוטי עשה כמה צעדים ממני, נעצר, רץ בחזרה ובעט בי בגב, לא ממש
כואב, אבל חזק כזה, בדחיפה. התגלגלתי כמה מטרים טובים במורד
הוואדי, כל הג'וינט נהרס לי לגמרי, או מה שנשאר ממנו. הקול של
מוטי, עמום וכועס מאחורי, צעק אלי: "לך להזדיין עם הפיל שלך!"
אחר כך הוא הלך, נדמה לי. בטח הלך למירי, להתחבק ולשכב קצת בצל
של העץ בגינה. ילדה חמודה זאתי, מירי. ממש התאימו אחד לשני.
קמתי, התחלתי לנער מעצמי אבק אבל הפסקתי כששמתי לב שהעיניים של
הפיל נכבו.
למה נדמה לי שפספסתי משהו?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/10/05 19:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בוריס בורינל אוליאנסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה