היה כוכב
שהאיר באור נגוהות
ונצנץ. וסינוור. וכיוון. וידע.
והיה.
וכעת הוא כבוי.
עודנו קיים - כך ברי לכל.
כולם מרגישים בקיומו, זוכרים מאורו
רואים אותו נכחם
כשעוצמים עיניהם.
אך הוא כבוי ואין מבחינים בו.
יש ונדמה לי לעתים
כי לא אבחין בו עוד
וזכרונות האור
ימשיכו להלך לעד
כצל לצדי.
האור הכבוי קשה מן החושך! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.