אם אין אני לי מי לי / שוקולד וניל מגעיל לי
ערבי פיני בלילי / מלך אבי חונדיאשווילי
עוגן משמש בלונדינית / עכשיו כל אחד מבין כי
כדי להיות מגניבים / צריך להיות מסיבי
לא צריך אינטליגנציה / המילים יצאו לפנסיה
העברית עברה רגרסיה / והלינגו בלי פוטנציאל
כל אחד עם עט ודף / אחרי הכסף יש מרדף
לא צריך להיות אשף / רק צריך מחשב ו-פאף
יוצרים מייד אולפן ביתי / גם אם הסאונד לא איכותי
והמילים יושבות בקאנט / מגלגלים רק איזה בלאנט
ומדליקים והשראה / ומגיעה ההארה
אז כל אחד נהיה אמן / עם מסר חבל על הזמן
זה מרגש, זה מרתק / בכל שורה רק משתוקק
ללחוץ השתק על הכפתור / כי ישראל נהייתה רק חור
של זמרים עולם שלישי / חסר פה חומר אנושי
הוא רק חרז מעט וכבר / אתה מחשיב אותו זמר
כאן כל אחד כוכב נולד / השארנו ת'איכות בצד
מסחריות צבעוניות / רבגוניות לא אפשרות
הכל נשמע אותו דבר / תגידו, לא נמאס לכם כבר?
אני חנוק מהמבחר / כי יוולד עוד שיר מחר
איך שיר נולד? מהאולפן / מכל מפיק ושמוק קטן
ששמו איזו עטיפה / דחפו לשמה דיסק-וסע
עכשיו לחפור בהופעות / והחלום - בחו"ל להיות
לא מחפש להיות מוזה / כי אין לי כסף למזוזה
עיניים תמיד לארה"ב / שם אמנים עושים זהב
ופה רק ארצי מקבל / עושה הופעה פעם ביובל
אותם שירים מלפני עידן / אפילו בלי שינוי קטן
אנו קופאים על השמרים / וצועקים לאלוהים
ושואלים רק מה נהיה / ומציגים עוד בעיה
לפתרונות כאן אין פה שוק / השיר - מוצר בתוך בקבוק
בוואקום הוא תמיד מוקף / רק שלא יעלה הרף
שלא ידרוש לו הקהל / מוצר נשגב, כי הוא מורעל
לתת-רמה ולקפריזה / שכל פזמון ת'תחת יזיז אז
סליחה אם בגלל המועקה / אני יוצר לבד, חומר פרטי שלי שאף אחר
עוד לא כתב
כאן בעולם מאוד מוזר, כאן, בעולם המוזיקה...

לא רציתי לכתוב את השיר הזה. הוא סתם עוד שיר, בעדר, כמו
כולם.
אבל לא אני כתבתי אותו. אלא אתם, הכוכבים הנולדים של המחר.

מוקדש לכוכב נולד 7, לכשיגיע. אני מנסה לארגן הודעות טקסט חינם
בפלאפון, כי זה מתחיל להיות לי יקר להחזיק את התוכנית בחיים...