הוא זורק לי פצצה
כמו מנסה להוכיח
שאין לי מקום כאן.
אני מתגוננת
במעטפת מוזרה
של כאב.
הוא כובש את ספינתי,
ספינת התקווה
היחידה שנותרה לי.
שובר והורס
את כל מנגנוני ההגנה שלי,
נגדו.
נוזל מלוח נוטף על לחיי.
למרות שאני ממשיכה להילחם,
הוא ניצח.
ואז כשאני
נשברת בסוף,
"רק שוחחנו" הוא אומר לי,
הוא לא מבין
שכבר ויתרתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.