אני רוצה...
רוצה אבל לא יודעת מה, משהו חסר...
"אלי, בואי, צריך לרדת למטה".
אלי קמה בלי רצון, לקחה מפתח, והיא ואחיה ירדו למטה, לאוטו של
אביהם.
עם שלום עמום לקחה את חפיסת הסוכריות הקרובה והחלה לזלול.
כרגיל, אביה צרח והתעצבן. לאלי כבר לא היה שום חשק לשום דבר
ובייחוד לאותן צרחות שהיו מכוונות אליה.
הוא אף פעם לא יהיה מרוצה - והביטה לחלון למקום אחר.
למרות היותה במקום אחר, כמו כוחות על-טבעיים, הרגישה חרדה ועצב
בתוכה.
לאחר חצי שעה שרק התלוננן וצעק המשיכה הפגישה "כרגיל". אכלו
במסעדה הכי אהובה שלה, דיברו ברוגע אבל היא מזמן לא בפגישה...
כשחזרו הביתה חזרה לאותן מחשבות, עמוק בתוכן ועמוק בדיכאון.
בוכה בהיסטריה לכרית וכמעט הפסיקה לנשום.
לבסוף נרדמה לשינה טובה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.