אני האופל שבחשיכה.
ואתה בשבילי האופק של השמיים.
הריחוף שנותן לי נשימות בין רגע לרגע,
המצב בו הכל מתפרק אבל אני בכל זאת מתנודד ולא נופל.
צפורניים גזוזות היטב בצורה מעגלית משויפת -
להסגר בחדר אטום היטב ולדעת שאחרי ארבעה ימים בו, אתה נחנק.
שכבת אבק דקה מכסה את כל עולמי,
ואני משתאה,
כמה ממני יש עד אליך?
- האופק שאראה ואחוש.
פרא גדל סביבי, סביבך.
הרוחות חזקות, סותרות את השיער על כל הפנים, על העינים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.