אנחנו שניים. אחד מחפה על היציאה הדרומית והשני על הצפונית.
מזרח ומערב לא משחקים פה תפקיד, אותם אני משאיר לאנשי הרוח.
אני, אני בחור חומרי, ושרון גם כן, אחרת מה לעזאזל הוא עושה פה
איתי.
אני מתחיל בכניסה חזיתית, מזיע ונמרץ, מרגיש את הדופק עולה.
מודע לזה שזה עלול להסתיים בכל רגע וצריך לנצל את זה, להנות
כמה שניתן ולא להפסיק, לפחות לא עד ששרון יפול קודם. זה נשמע
אולי חרא מצידי אבל פה זה עולם אכזר, השרדות זה שם המשחק וגבר
נמדד במה שהוא מספק, וסיפוק זה מה שאני חייב לתת, ואם לא סיפוק
מלא אז לפחות להיות האחרון שעומד, או עמד.

שרון מאגף כמו שאמרתי מצפון, אני יכול להרגיש את חום גופו
עולה, הדופק של שנינו מרקיע שחקים ונשמע כמו יצירה אנושית של
תופי בנגו, ברור לנו שמישהו פה יפול קודם. מבטינו לא נפגשים,
מבחינה פיזית זה לא אפשרי כרגע, אבל העיניים שלו בכל זאת
בוחנות אותי ואת ביצועי, מנסות לנתח ולחשב כמה זמן נשאר, כמה
זמן אחזיק מעמד.

לשמחתי שרון נמצא בגזרה הקשה יותר, המון לחץ מופעל עליו והוא
במקום שרוב הגברים חולמים להיות אבל לא מתחילים להבין את מידת
האחריות שהתפקיד מחזיק בחובו.
אבל שרון לא טיפש, הוא מבין את הבעיתיות ומשתמש באמצעים לא
קונבנצונאלים לרכך את האזור, הוא יודע את העבודה ולא מסתער
פנימה מיידית, עורך בחינה מקיפה של כל סנטימ וסנטימ, לפני
שממשיך את החדירה.

אני מתחיל לראות את הסוף, וחוץ מלהאט את הקצב ופחות או יותר
להודות בכניעה, אין לי מה לעשות. אני מתנשם ויודע שזהו זה,
הזעה נוטפת לי כבר מכל מקום בגוף, ואני לא יכול יותר עם
הצרחות, הפנים מתחילות להתעוות לי והחום, אלוהים, החום. אני
יודע שהבן זונה ניצח אבל זה לא מעניין אותי כבר, החיה שבתוכי
משתלטת עלי ולי אין כבר מה לעשות בנידון אז אני מושך את הזין
החוצה מהכוס של השרמוטה הזאת ודוחף לה אותו מול העיניים,
'תמצצי אני' צועק לה 'תמצצי' וגומר לה ישר על הפנים.