נעם ת. שרת / אם וילד |
גופת תינוק ולצידה חיים
ואת האם בתפקידה
לקשור בין אלה
להעשותם אחד,
מעין נושאת ניסים.
בתפקידך את אם ביעודך אדם -
אל פנים רחמך קבלי אותי
רחמי על קבלותיי
ושאי זרעי עמך, קשת עורף,
ושאי עד יתאווה גורל לים.
מתוך בטנך חיים הציתי,
הביאי את המת.
אמנם, עודנו משחק בשער
אך כבר ידענו, דינו להידלק
ואם אלוה חיי, אזיי
נזכה להפגש. ואם
איננו, בני, הרפה,
כי כוס מלכות,
היה הוא לנו, העולם הזה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|