אחרי אותו היום הנורא שעבר עלי בבית הספר הגעתי הביתה נשכבתי
על המיטה ובכיתי... הייתי עצובה בגלל מיכל, שעושה עלי חרם
והייתי גם מאוד מבולבלת בקשר לאיתי... לא ידעתי אם מה שאני
חווה זו אהבה... הרי בחיים שלי לא התאהבתי ולא חשתי את רגש
האהבה... אז איך בדיוק אני אמורה לדעת אם זאת אהבה?
נרדמתי על המיטה... הייתי מותשת מהבכי ומהיום בכלל... בשנתי
חלמתי שמיכל רוצה להפיל אותי לתוך הר-געש ומאחוריה גל וכל
ה"שפוטים" שלה צוחקים... אני חסרת אונים, אבל אז ראיתי את איתי
מסתכל עלי מהצד במבט אדיש... ישר צעקתי אליו "איתי! תציל אותי!
בבקשה ממך... אני אוהבת אותך!!!" אבל הוא עדיין מסתכל עלי...
באותו המבט... ולא עושה כלום...
קמתי בבהלה וכולי זיעה... ראיתי את אימי יושבת לידי "מה קרה
יעלי? את בסדר?" היא שאלה, "כן אמא, אני בסדר... זה היה רק
חלום..." עניתי, למרות שזה לא היה נכון... החלום הזה היה דימוי
למציאות... מיכל שונאת אותי ואיתי בכלל לא מרגיש בקיומי...
החלטתי לעשות משהו עם אהבתי לאיתי... כבר הייתי די בטוחה שאני
אוהבת אותו... חשבתי, מה אני יכולה לעשות, ונזכרתי בספר
שקראתי... בספר היה מישהו שאהב מישהי והיא לא שמה עליו... הוא
התחיל לכתוב לה מכתבי אהבה בעילום שם ובזכות המכתבים היא
התאהבה בו...
התיישבתי ליד המחשב והפעלתי אותו, נכנסתי ל"Word" וכתבתי:
"איתי!
אני אוהבת אותך!
המאהבת המסתורית..."
עיצבתי את זה כמו כתב סתרים, שרואים בסרטים, הוספתי לב
והדפסתי...
למחרת בבוקר שמתי, בלי שישימו לב, את המכתב בתיק של איתי
וציפיתי לרגע שהוא יגלה אותו...
במשך כל היום הסתכלתי עליו והוא לא ראה את המכתב... באיזשהו
שלב שלחתי את אחת הבנות שלא השתתפו בחרם להגיד לו שיש לו משהו
בתיק, הוא מצא את המכתב, לקח אותו ויצא החוצה לקרוא אותו...
הרבה בנות יצאו אחריו לראות מה זה המכתב הזה ואני ביניהם (כדי
לא לעורר חשד) הוא פתח את המכתב קרא את המשפט וכולם הסתכלו
עלי... למזלי, הוא לא שם לב לזה והיה נרגש... פחות ממה
שציפיתי, אבל עדיין נרגש...

למחרת העברתי לאיתי את המכתב השני דרך אותה שליחה של המכתב
הקודם (אדווה). הפעם המכתב היה הרבה יותר ארוך:
"לאיתי!!!
אתמול היה בלגן, בבקשה אל תראה יותר את המכתבים שאני כותבת
לך.
אני נורא רוצה שתוכל להחזיר לי מכתבים בלי שתדע מי אני אז אם
גם אתה רוצה יש שתי דרכים להתכתב:
1. דרך אדווה
2. באי-מייל, פתחתי במיוחד בשביל זה אי-מייל חדש שהכתובת שלו
היא: ameaevet@hotmail.co.il
האמת שאני מעדיפה באי-מייל. בקיצור תיצור איתי קשר, טוב?
איתי, אתה האהבה הראשונה (האמיתית) שלי, אף פעם לא הרגשתי כמו
שאני מרגישה עכשיו!
בבקשה אל תנסה לברר מי אני, זה סתם מקשה עלי, אני מבטיחה לך
שעוד מעט זמן אני אגלה לך מי אני.
אם אתה מחליט לכתוב לי אז בבקשה תגלה לי את מי אתה אוהב כדי
שאני אדע אם יש לי סיכוי איתך. (אני נשבעת שאני לא אגלה לאף
אחד!!!)
בזמן האחרון אני מרגישה לא שייכת לכיתה שלי, אז אני מאוד מקווה
שתיצור איתי קשר ושאני אוכל לסמוך עליך ולספר לך דברים עלי.
מקווה שתיצור איתי קשר, המאהבת המסתורית"
אחרי ששלחתי לו את המכתב הוא החזיר לי מכתב דרך אדווה:
"למאהבת המסתורית
יש רק אחת שאני שם עליה בכיתה הזאת וזאת יעל. ולא נראה לי שזאת
את. בבקשה אל תשתפי הרבה ילדים.
אני צריך לפתוח אי-מייל, אז אולי נתכתב אחרי שאני אפתח
אי-מייל.
ממני איתי
נ.ב.
אל תעלבי שאני אוהב את יעל... סליחה, אבל היא הילדה הנורמלית
היחידה בכיתה הזאת, והיא היחידה שאני אוהב"
כשקראתי את המכתב לא האמנתי... איתי אוהב אותי... רציתי לקפוץ
לשמיים... אחרי כל-כך הרבה דברים רעים סוף כל סוף הגיע משהו
טוב לחיים שלי!
הלכתי לכיתה וקראתי לו לרגע כדי שנדבר... שאלתי אותו אם זה
נכון שהוא אוהב אותי והוא ענה שכן. אמרתי לו שאני המאהבת
המסתורית ושאני גם אוהבת אותו... שנינו היינו המומים ולא ידענו
מה לעשות... שאלתי אותו אם אנחנו חברים והוא אמר שכן...
התביישנו אז לחצנו ידיים וחזרנו לכיתה מאושרים ושמחים!!!